חדר 915
אני כבר שם, עטויה חלוק משי וביריות לבנות, הסיגריה בוערת בידי, מחכה.
דפיקה חרישית על הדלת. הוא נכנס.
פעם ראשונה שלו ככה. הוא אחראי להרבה ישבנים חבולים, פטמות כאובות וכאב שחלות.
זה משעשע אותי.
פנה אליי לפני חודש בערך, הפרופיל שלי תפס לו את העין, הוא מרגיש צורך לחוות משהו אחר,
אני חדשה פה ועושה עליו רושם טוב אז...
יצאנו לדייט, חיזר אחריי כמו שאני אוהבת, פרחים, שוקולדים,
מסע קניות, מסעדות, הוא לא העז ללכת איתי מעבר לנשיקה,
פאק ! הוא מנשק מעולה.
הזמן עובר והמתח מתגבר, החלטתי להעלות שלב.
הוא בולע אותי בעיניים שלו, יורד על הרצפה ומזדחל לכיווני, שולחת כף רגל מטופחת ועוצרת אותו.
הוא פותח את השפתיים החושניות שלו לומר לי משהו, אבל אני זריזה ממנו, וכף רגלי נתחבת לפיו.
שואפת עשן ומוציאה לעיניו, הוא דומע.
מפשילה לאט לאט את החלוק, חושפת בפניו חזה בתולי, עור רך והוא מלקק נמרצות את האצבעות.
מעבירה יד על המחשוף, אומנות הפיתוי זה תחום שאני בקיאה בו.
מוציאה את הרגל מפיו, מאפשרת לו לעלות עם הלשון.
הוא מתמהמה ומקבל סטירת אזהרה, אני קולטת את הדחף שלו להחזיר ומרגיעה אותו מהר עם עוד אחת.
רואה את הבושה והעלבון תופסים מקום בפרצוף שלו, עושה לי טוב, בחיי.
מושכת בשערו, מזרזת את פעולת הליקוק, טומנת אותו בין רגליי.
הוא מופתע אבל לא באמת.
מתחיל לענג אותי, אני נאנחת, מכניסה אותו עמוק יותר, מרגישה שאני עומדת לגמור.
גם הוא מרגיש ומסובב אותי, מתחיל לנשק אותי עמוק בין הפלחים, מכין אותי לקראת האצבע הארוכה שלו.
אני נאנחת. גם הוא.
מסתובבת בחזרה, הוא יודע לעשות את המלאכה, הוא שולח יד וחודר בעדינות אין סופית.
אני לא משתהה וגומרת לו עמוק בגרון .מכריחה אותו לבלוע.
הוא מסתכל עליי עם זעם נבוך בעיניים. בולע את הרוק ואומר בשקט, עכשיו תורי.
אני עולה למיטה כשלגופי רק הביריות הלבנות.
כמה שחיכיתי למילים האלה ממנו.
לפני 13 שנים. 27 ביוני 2011 בשעה 19:35
