אמיתית או מיתולוגית

מסתכלת עליו, שוכב פרוס איברים לידי.
כל הגוף שלי מחושמל ממנו אבל הוא ישן.
חייבת להעסיק את עצמי איכשהו, הוא כל כך צריך את השינה הזו.
ניגשת למקרר, לוקחת את הדבר היחידי שצד את עיני.
מתלבטת אם יהיה צורך בכפית.
מחליטה לקחת, שיהיה לידי בכל מקרה.
פותחת את המכסה, מעט הלבן שנשאר עליו גורם ללשון שלי לצאת ללא שליטה לכיוון.
מקרבת אותו אליי, המממ... מתוק.
שולחת אצבע ואוספת עם הציפורן עוד מהלבן המתוק מתוק הזה.
מכניסה לאט לאט לפה. לא ברור מה קרה קודם.
האצבע שנשאבה או הלשון שנכרכה סביבה.
קולות העונג שיוצאים לי מהפה גורמים לו לנוע קלות.
מכניסה שוב את האצבע אבל הפעם המסלול הוא לכיוון הפה שלו.
השפתיים שלו נפתחות קמעה, מקלות עליי את הכניסה המיוחלת.
הוא יונק את האצבע שעמוסה בלבן המתוק מתוק הזה.
כן... הוא עירני לחלוטין.
לא עובר הרבה זמן והאצבע שלו אצלי בפה, מפנקת אותי במתיקות אין סופית.
ככול שהגביע מתרוקן, אנחנו מכוסים בתוכן שלו.
הוא שולח לשון ארוכה ואוסף בעזרתה שוקולד.
מנשק אותי נשיקה מתוקה.


אנחנו כבר שכחנו מקיומה של הכפית.
ואתם?