שאריות של החיים

עברו 10 שעות (ספרתי שניות) , יום נוסף.... הצילווווווווווווווו

(דמיינו אותי מדבר אליכם מתוך חללית - מין יומן למסע מאוד ארוך וקשה - כן כן יסוטים אני יודע על מה אתם חושבים)

אז זה דיי קשה ומתסכל, ואייזיס ממש נהנת להתעלל בי, כל פעם היא משנה את השעה שהמשחק היומי מתחיל,

ללא שום התחשבות בעיסוקיי הרבים (עבודה,חדר כושר,בילויים ועוד)

ולא רק זה, היא לא מפסיקה לקרוא לי כלבלב או עבד (וזה גורם לה לאושר) ומכריחה אותי לפנות אליה או לענות לה כמלכתי (נראה לי שהיא גומרת מזה).

כולה משועשעת כאשר היא נותנת לי משימות מביכות כמו למשל לדווח לה על כל דבר שאני עושה, לבקש אישורים לכל מיני דברים באנליים.

משגעת אותי (יותר נכון פוקדת עלי) מה ללבוש... וכו' וכו'

לשמחתי הרבה אני כבר באמצע הדרך לגאולה ורואה את האור בקצה המנהרה,

אני תוהה אם הייתי צריך לבחור את הסשן, שעה וגמרנו...

אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע

והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה

מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע

מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות

והיה אם מישהו בא...