אחד מהדברים שאני נוהג לעשות כשאני הולך לסניף הדואר (משהו שהפך להיות אינסטנטיבי מהרגע שהתחלתי לרכוש מוצרים בחול) הוא לקחת שני מספרים
הסניף שמשרת אותי משרת בנוסף בערך כ- 60 אלף איש ולכן התור הוא ארוך, בד"כ כחצי שעה ובימים שיש לחץ, גם שעה וחצי...
(כרגיל, גם ההפרטה של הדואר עשתה לנו רע) ולמה אני לוקח שני מספרים?
כי גם ככה אני עומד בתור, ואם אראה בזווית העין או אשמע בחצי אוזן על מישהו שממש לחוץ ומאד ממהר שיש לו לאסוף ילד מהגן או עומד לאחר לעבודה או לדבר חשוב אחר אוכל לעזור לו.
אז לא תמיד יוצא לי למצוא "מקרה מיוחד" אבל מידי פעם אני כן מוצא, היום מצאתי בחורה שממהרת להוציא את הילד מהגן... היא עמדה מחוץ לסניף ודיברה בטלפון בקול רם,
לוחצת על בעלה לעזוב את העבודה כי יש לה לעמוד בתור בדואר לשלם משהו דחוף. התור שלי היה במרחק של 2 דק' בערך... בעודה משוחחת עם בעלה הצבעתי לה על הצג שמראה מה המספר
והושטתי לה את המספר שלי (אני אעמוד אחריה, כי אם אני "מעניש" אחרים אני גם "מעניש" את עצמי וגם כי אם מישהו יגיד שהיא לא היתה שם, אוכל להגיד שהיא היתה לפני)
היא חייכה אלי ואמרה לבעלה שהוא יכול להשאר בעבודה, והתחילה להודות לי בלי סוף, אמרתי לה אל תודי לי תבטיחי לי שתעשי משהו טוב למען מישהו אחר כאשר תוכלי.
זה הכל.
היא לא הפסיקה להודות לי, נראה כאילו השמחה הזאת שעשיתי לה, שווה לי יותר מהעזרה שעזרתי לה באי עמידה בתור.