צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שאריות של החיים

מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים

ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים

אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש

אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם
----------------------------------------------------

הניחו את כל הדעות הפילוסופיות, הפוליטיות והדתיות שלכם, לא לדעת שום דבר.
שום דבר זולת מה שאתם שומעים, רואים, מרגישים ומריחים.
קבלו את זה שאינכם הולכים לשום מקום שאינו כאן, ושאין, לא היה ולא יהיה שום זמן אחר מלבד עכשיו.
בפשטות, היו מודעים למה שיש, מבלי לכנותו בשמות ומבלי לשפוט אותו.
אתם מתנסים במציאות עצמה במקום ברעיונות ובדעות על אודותיה.
(דאו: דרך הנהר)
לפני 13 שנים. יום שבת, 14 בדצמבר 2013 בשעה 7:18

בלילות שהגשם יורד בחוזקה, אני מוצא את עצמי ישן חזק יותר מהרגיל, והחלומות הרבה יותר מעניינים.

אז הלילה חלמתי שלושה חלומות שכולם מחוברים אחד לשני.

 

בחלום הראשון אני עם חבר, יושבים לאכול במסעדה במגדל האופרה בתל אביב.

אחרי שסיימנו, בדרך החוצה במדרגות הנעות ניגשים אלינו שני שוטרים ומבקשים מאיתנו להתלוות אליהם,

אנחנו מתלווים אליהם ויורדים לרכב, הם מבקשים מאיתנו להמתין ליד הרכב שאיתו הגענו.

אחרי זמן מה (בזמן שאנחנו תוהים למה כל זה קורה) הם חוזרים עם כתב תביעה,

הנתבע "השם שלי"

התובעים כדלקמן (אני זוכר כי ממש התעניינתי בחלום מי תובע אותי):

"United States of America"

"the great empire britain"

צרפת, איטליה, גרמניה וכו וכו... ורובם עם שמות עתיקים...

(והרשימה ארוכה...)

 

סכום התביעה : 1.2 מיליארד דולר.

 

החלום הבא:

אני יושב עם כל החברים וצופה במשחק הוקי (מה לי ולהוקי?!) ומספר להם על התביעה,

והם אומרים "אמרנו לך לא להריץ את הפרויקט! ידעת שאם תצליח אז כל הדמוקרטיות הגדולות שהפכו את האנשים לנתינים ולא לאזרחים ירצו את הראש שלך!"

 

החלום האחרון:

אני כבר זקן, גר בבית ענק (בקומה גבוהה)... מכוניות כבר לא נוסעות על הכבישים אלא מעופפות,

ילדים קטנים (שלי?!) בבית... רצים משתובבים, צוחקים.

כלום לא חסר, לאף אחד.

השקט והשלווה, הצדק והשיוויון שולטים בעולם.

אני מסתכל על העולם בסיפוק, ומחייך.

 

 

 

מתעורר בבוקר.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י