גברים

תעמדי, הוא רוטן.

נעמדת, מכסה את עצמה עם הידיים, משפילה מבט.

סטירה.

עמדי זקוף ! ידיים מאחורי הגב.

תגיד לי הוא פונה אליי, מה זה ? לא אמרת לי שהזונה שלך מאולפת ? נראה לך שאני אשלם על אחת כזו שצריך להתחיל לאלף אותה בדברים בסיסים כמו עמידה זקופה ? או כמו להתחיל לגנוח לי כשאני נוגע בה ? אני צריך מישהי שתתחיל לעבוד מיד , לא אחת חרמנית שצריך לבזבז עליה שעות אילוף וחושבת שאני כאן כדי לשעשע אותה.

אני מסתכל עליה, רואה אותה מתכווצת לתוך עצמה.

אני ניגש אליה , תופס בידית האחיזה (הקוקו) ומרים לה את הראש בחוזקה כך שתסתכל לי לעיניים.
שיפחה ! זו הפעם האחרונה שזה קורה. מרגע זה את מתנהגת כמו שיפחה טובה ומאולפת. אין יותר גניחות ואת לא מסתירה יותר כלום.

הגוף שלך והנשמה שלך – שיייכים לנו.

מסתכל לה בעיניים -מפשק לה את הרגליים, מכניס אצבעות פנימה בגסות וחופר ... זה ברור לך ?

היא נאבקת עם עצמה לא לגנוח, לא להגן על עצמה עם הידיים, בולעת רוק , נחנקת קצת, מתפתלת הרבה ... ברור ... היא ממלמלת ... מסמיקה ממבוכה. מרטיבה לי את היד.

טוב , אומר מ. אני נותן לה הזדמנות נוספת. אבל, אם הכלבה הזו מפשלת שוב אני זורק אותה מכאן.
זה ברור לך, אני שואל ? כן היא עונה.

יופי אני עונה, סוטר לה בחוזקה פעם ועוד פעם ועוד פעם. אל תפשלי יותר. תופס אותה בחזקה מידית האחיזה וזורק אותה לפינת החדר.

מ. ניגש לתיק שלו ופותח אותו, היא מסתכלת לעברו בחשש. אני זורק אליה מבט והיא מסיטה את מבטה ממנו.

על הרגליים צעצוע. פנים לקיר, ידיים מאחורי הראש. זה לא עניינך מה הולך להיות.

מ. מוציא את המתקן מהתיק ומכין אותו בזמן שאני שם לה כיסוי עיניים.

רדי על ארבע כלבה. תפתחי רגליים. היא מבצעת.
אני לוקח את המתקן, ודוחף לה אותו לאט לפי הטבעת. מה ..מה... זה ? היא ממלמלת ... ומקבלת תשובה בצורת סטירה מ-מ שנעמד מולה. היא מבינה את הרמז הדק, ושותקת.

מ. מוציא את הבירות ואנחנו יושבים ליד השולחן, שותים ומפטפטים על עניני היום בעוד היא כורעת לה בפינה, ראש למטה ,ישבן זקור לו בגאווה למעלה, מכוסת עיניים, עם המתקן תחוב לה בישבן, לא זזה, לא מדברת. נראית נפלא.

הדקות חולפות והיא נעה בחוסר נוחות, מחכה שנתייחס אליה.
אני קם , שולף בעדינות את המתקן מהישבן הסקסי שלה, מלטף את הבטן. שלא תעיזי להוציא כלום לפני שאני מרשה. ברור ? היא מהנהנת בראשה, נושכת שפתיים.

שנינו מרימים אותה, לוקחים אותה לאמבטיה. אני מסיר לה את כיסוי העיניים, היא משפילה מבט, סמוקה, מושפלת, מבינה מה הולך לקרות ולא ממש יודעת איך לאכול את זה.

כשאני נותן את הפקודה את משחררת את הכול ובבת אחת. ברור ? היא בולעת את הרוק, מסתכלת עלי במבט לא מאמין ומהנהנת, לא ממש מסוגלת לדבר.

אנחנו מישרים אליה מבט לדקה נוספת, בוחנים את הצעצוע החדש שלנו. היא נלחמת לציית, לא להשפיל מבט, העיניים מתרוצצות בחדר וחוזרות אלינו במבוכה, בהשפלה ... בדמעות שמתחילות להתמלא.

3 , 2, 1 ... שחררי ... אני פוקד. היא עוצמת עיניים מחכה עוד שנייה או שתיים ומשחררת ...

הזרם של המים העכורים , מלווים בריח חזק של צואה , שמשפריצים להם החוצה מהישבן שלה, שוטף את האמבטיה. אני מחזיק אותה חזק מידית האחיזה, מכריח אותה לפתוח עיניים ולהסתכל עליי. לוקח לה כמה שניות עד שהיא מצליחה לפתוח אותן ועוד כמה עד שהן מתפקסות עליי... אבל לי יש זמן ... אני לא ממהר לשום מקום, מתענג על הרגע, על המבוכה הנוראית שלה , על הדמעות שזולגות, על הבושה שהיא חשה, על ההשפלה ששוטפת אותה .

מלטף אותה, נושק לה על השפתיים, על המצח ... מוחה לה את הדמעות ...

הכלבה מוכנה לשלב הבא מ. אני כבר שולח לך אותה.