לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אידיוט אחרונות

דוסטוייבסקי לעניים
לפני 15 שנים. 20 באוקטובר 2009 בשעה 21:23

כל מילה חקוקה בסלע

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1314,209,41255,.aspx

אהה כן, גם כל מילה נוספת מיותרת..

לפני 15 שנים. 17 באוקטובר 2009 בשעה 19:52

הבלדה לעיר הקיט..

כמה כיף לחזור לאילת... לא!!!

לא מספיק שבסופ"ש היעד, המתוכנן בקפידה כך שאילת לא תוצף דרדקים זבי חוטם ושאר ירקות, התגלה כפארסה עקב ה"ספורטיאדה ה - 29 ע"ש יורם אוברקוביץ' - ת.נ.צ.ב.ה

התפוסה בבתי המלון הייתה כמעט 100% בעובדי ההסתדרות מכל הארץ שהביאו איתם נשים+טף+פילגשים... אבוי..

גם בתקופת שפל לצפרוקאים שמצטננים מהחום במזגנים באשדוקלון ( ע"ע מואקו לעניים ) החליפו אותם הערבים, שככל הנראה התבלבלו ופספסו את התימניאדה... או שבעצם, נתקעו באילת מפאת חוסר התקציב לחזור לכפרים שלהם.. כי הם לא התקלחו מאז.. אבוי

תיירות יום אחד מרוסיה מביאה איתה שלל בדיחות מהלכות על סטילטו וצבעים בלתי אפשריים ע"ג הסמרטוטים של D&G שנקנו במיטב השווקים בערי הספר הרוסיות...

אוי למלונאות הישראלית שמנציחה את תרבות האוכל בעיניים והאול אינקלודד לרמה של "פריסה" למאנצ'יז בין 03:00 - 05:00 מה כבר אפשר להוציא לסטלן המטייל באילת בין הפאב של ג'קו למועדון ה GO GO שהוא אוסף של חרמנים מההסתדרות שבאו לראות ציצי לראשונה מאז 1992

רק אצל השייח' יוסוף הבדואי במאהל אפשר לפגוש רוסי בגיל העמידה שנזכר שהוא אוהב את אשתו על כך שיש לה אומץ לעשן נרגילה לראשונה בחייה וערסים צעצוע שנהנים להריץ את הסודני מחמד כדי שיחליף להם ראשים בקצב של 2 לדקה.

הקניון, מפונצ'ר באנשים שהמילה מע"מ היא גסה מבחינם, כאילו מי יישמע, הכונפות הטריפוליטאיות נסעו 6.5 שעות מ...שמשית!!! ( זה לא בטעות על מפת סוריה??? ) עם עצירות לפיפי לילדים ביטבתה, כדי להכניס את התחת מידה 46 לתוך הסקיני ג'ינס מידה 38 החדש של קסטרו ובשביל הפרש של 20-40 שקל.. ועוד אחרי זה להגיד שהקולקציה החדשה, היא.. אהה.. א משהו בכל.

כל שנה יש כמה אלפי שבועות שלא נוסעים לאילת ועדיין הנדר איכשהו נשבר, אולי כי זה המקום היחיד שגורם לנו להרגיש
לאס ווגאס פחחח.. בגל ספינת הקזינו המושבתת שמעלה אבק סנמל.. או בגלל שיש סיכוי שאצל בני הדייג יש פחות קוליפורמים בבורי כי בכל זאת, זה הרי, ליד הים.. אולי רק אתמול דגו אותם!! כן, נו, גם את המולים עם העטיפה של טיב טעם..

לשם יותר לא חוזרים אלא עם פתחו מלון חדש בלי ערסים/ פרחות/צפרוקאים/רוסים ליום אחד/ילדים/
בלי צוותי בידור והכי חשוב, בלי המלצריות התאילנדיות במסעדות שלא מבינות מילה בעברית או באנגלית..

לפני 15 שנים. 14 באוקטובר 2009 בשעה 16:54

מה יותר גרוע חומוס שהוא סבאטוחה או מטבוחה בצבע לבן??

לפני 15 שנים. 13 באוקטובר 2009 בשעה 17:47

העליה מתה, היום משלמים לאנשים כדי שיעלו לפה... עם העלייה מת המפעל הציוני..

הצעה לסדר היום

נא לוודא שחוק השבות מבוטל!! אנחנו כבר לא עם נרדף.. סבירות נמוכה שלקאנצלרית של גרמניה יגדלו פתאום זוג ביצים בגרון כדי שתוכל להאשים את היהודים בתחלואי העולם..

החוק למי שטרח לעיין בו, הוא חוק מטומטם לגמרי. תמצית החוק כתובה בכל הכניסות במעברי "הגבול, ביניינו לפלסטינאים באיו"ש.. עדי שהם ידעו לזהות אותנו.

צביון יהודי - כן
רוב יהודי - כן
אלימינציה לפי חוק השבות - לא לאלתר

כל אדם באשר הוא, ללא עבר פלילי ואם הכנסה ממוצעת יוכל לבוא ולהתיישב במדינה. יוקמו 3 ערים בנגב.
עיר חקלאית, עיר מדעית וחממה טכנולוגית.
כל אזרח שירצה לחיות במדינה יצטרך להתגורר בערים הללו תקופת מינימום של 3 שנים ולתת יד לפיתוח הטכנולוגיות / עסקים / חקלאות הישראלית ובכך גם לפיתוח הנגב.
בזמן הזה יעבור האזרח לעתיד שיעורי ידע בתחומים שונים שקשורים למדינה.
בתום 3 שנים יעבור האזרח לעתיד מבחן ידע שיכלול ידיעת ההמנון, מלחמות ישראל והיסטוריה של העם היהודי.
יישבע לדגל ולמדינה ויקבל תעודת זהות כחולה שאיתה יוכל להתיישב בכל חלק של המדינה. ילדיו יחוייבו לשרת בצבא והוא יחוייב לעשות שירו מילואים כשהמדינה תבחר לנכון.
הוא יקבל זכות בחירה ויקבל את חובות המדינה.

ככה בצפייה מרחוק יגיעו לארץ בין 200 אלף למיליון איש שיוכלו לתרום תרומה מכרעת לעתיד הלא כ"כ וורוד נכון לעכשיו..
כמובן תתעורר השאלה אם נקבל מועמדים ממדינות נכשלות??
העבריים מדימונה הוכיחו לכל זב חוטם בצניעות ובהתעקשות שלהם שהם אזרחים לא פחות טובים מאלו שגרים לדוגמה בשכונת התקווה או בשיכון ל'...

ותחשבו על זה...

לפני 15 שנים. 13 באוקטובר 2009 בשעה 6:05

מה עוד אפשר לחדש במדינה שבה יש יותר עורכי דין ממורים?

איך ייתכן שמרבית מאלו שלומדים מנהל עסקים מוצאים עצמם מוכרים פלאפונים בטלפון..

איך זה ייתכן שפרופסור לכימיה מקבלת פרס נובל על תקן פרס מפעל חיים ברבות חייה ונשיא ארה"ב מקבל גם רק כי הוא עדיין לא ממש עשה כלום?

האם יכול לקום אדם בעל שיעור קומה בפוליטיקה הישראלית ב 20 שנה הקרובות שכשהוא יגיע לאיזה פסגה באחד מאתרי הנופש שבהם סוגרים דילים פוליטיים נוכל לשלוח אחרי חצי שעה משאית עם הביצים שלו.. במקום שיביא אותם עם שקית סנדוויץ' קטנה?

האם יבוא הזמן שבו אדם יוכל להרשות לעצמו לא לדאוג לזה שיימצא מקום בבית עלמין בשבילו מבלי שחברת קדישא תגזור על גופתו קופונים?

האם ניתן להקים עיר חרדית בנגב?

לפני 15 שנים. 12 באוקטובר 2009 בשעה 16:39

כבר אמרנו שלטעם של פעם יש חרא של טעם..

אבל...

למה לרדוף אחרי הקדמה כל הזמן?

אייפונים.. ווינדוסים... ג'.פי.אסים...

איפה התקופה שחיכית ליד הטלכארט שהיא תתקשר? או כשהיית צריך ניסוי ותהייה כדי למצוא איזה רחוב נידח..

איפה נעלמה הפשטות??

הכל עובד דרך פאקסים, מיילים.. אין תקשורת אנושית שבה ניתן להביע רגשות אנושיים

מה אני צריך פקס כדי שישלח לי סמיילי עצוב.. כשאני רוצה לראות את הדמעות ולמחות אותן..

איפה היא הדיסלקציה הגיאוגרפית שבזכותה אפשר ללכת לאיבוד ולמצוא פינות חמד מדליקות?

תוחזר עטרה ליושנה.... לאלתר!!!

לפני 15 שנים. 11 באוקטובר 2009 בשעה 19:57

זה לא היה במיקוד..

זה מה שענתה לי ילדה בת 18

לאן הדרדר המושג עם הספר? האם נהיינו עם המיקוד, הציונים והחאפ לאפ??

למה כל דבר אנחנו מאפשרים ללמוד רק עד גבול החובה??

האם רק כשאנחנו קוראים בחייזר ו לאשה או פלייבוי אנו טורחים לדפדף כשהכתבה המעניינת נגמרה..

למה לקרוא על מלחמת העולם השנייה בספר היסטוריה עם המלחמה ירדה מהמיקוד?? אולי בודדים יזכרו את זה שהמורה חפרה על זה שהתחיל ב 39 ונגמר ב 45 אבל אנחנו? אתם, הם.. רובנו חושבים על ה 69 !!

תכל'ס עדיף לחשוב שמישהו מצצה לך מאשר על האדם הראשון על הירח או על פסטיבל וודסטוק..

למה לדעת?? מישהו פעם אמר אני חושב משמע אני קיים??

לחשוב על מי ישרוד את המיונים של האח הגדול VIP זה מספיק מפרך.. לנתח את מקרה המוות הראשון של רוכב קורקינט ממונע זה כבר נושא לדוקטורט אצל שחורדיניות..

בכלל, נראה כאילו להתאמץ מעבר למשהו שחייבים הפך להיות מגונה..

חבל דווקא נראה לי שבתקופה שאשכרה בנו פה משהו במדינה למען המדינה ולא למען ההתעשרות העצמית היה יותר כיף..

חבל..

לפני 15 שנים. 11 באוקטובר 2009 בשעה 17:37

המוח משותק, מנותק, הוצא מהפלאג

אין לחשושים, רחשושים אפילו לא פרעושים.

הכל שקט כאילו נובל ולבן כמושלג,

אין דרך ואין מוצא למילים.


לא נוח, לא בא שום דבר,

כאילו הפסיק, טרם הקרב הכל כבר נגמר.

מרים ידיים ונכנע,

האם זה יתחרז לשינה?


לפני 15 שנים. 10 באוקטובר 2009 בשעה 18:03

ליזה הלכה ברחובות בלי לדעת מה הכיוון.
הדמעות זלגו ללא שום יכולת ממשית לעצור אותן. האיפור נמרח ונטף על הלחיים. הלחיים עצמם והעיניים התנפחו אחרי שעות של בכי.
היא לא חשבה על כך. הזמן עבר והיא מצאה עצמה בפינה לא מוכרת בעיר.
אותה העיר שהגיעה אליה לפני שבוע. עיר שכישפה אותה באורותיה, באנשים שהלכו סביבה ונראו כאילו הזמן עצר מלכת למענם.
כשהיא ירדה מכבש האונייה היא לא האמינה שתראה את היופי הזה.
הגלויות ששמרה ביומנה עם תמונות העיר נראו לה דמיוניות לאור היופי האמיתי שחיכה לה כשהסתכלה מהסיפון.
בעודה יורדת מהאונייה חשה רעד קל בברכיה כי ידעה שתמצא כאן כל מה שתבקש, אף על פי שהגיעה מהעולם החדש לישן חשה כאילו התהפכו היוצרות, כאילו היא נועדה להגיע לעולם הישן בשביל להתאהב. בעצמה.

התוכנית המקורית של הוריה היתה לשלוח אותה ללמוד בבית הספר הקתולי בלונדון, אך הגורל הועיד לה תכנית אחרת.
בתיק היד היא נשאה הפנייה למוסד הגבוה למוזיקה של פאריז. המקום שאליו חלמה להגיע עוד בהיותה ילדה קטנה כשרק עשתה צעדים ראשונים בתחום הנגינה.
הוריה לא בחלו באמצעים בכדי להעמיד לרשותה את כל האמצעים הדרושים, היות והיא אובחנה כבר בגיל 3 כמחוננת בתחום הפסנתרנות. היא ניגנה את באך ואת מוצרט בלי אפילו לדעת לקרוא תווים. היא מעולם לא חשבה מדוע הוענק לה הכשרון הזה. אך היא הייתה אסירת תודה על כך.
יופייה נודע למרחקים עוד כשהייתה בת 12. הוריה קיבלו הצעות משלל מעריצים מבוגרים שרצו לשדכה לבניהם. ללא הועיל. היא סירבה כל פעם בתוקף עפ"י שיכלה בנקל להבטיח את עתידה של משפחתה, שלא הייתה שייכת למעמד הגבוה.
אביה היה מנהל בנק גדול בברוקלין שהיה שייך למשפחה יהודית עשירה. עפ"י השמועות, המשפחה היהודית עסקה רבות בבניית בתים בפלסטינה ואת הונה עשתה בעיקר מנכסי נדל"ן ובנקאות חובקת עולם.
בזכות המשפחה היא קיבלה מלגה ללימודי הפסנתר בפאריז, שם שכן מטה החברה המשפחתית.
אחת לשנה חילקה המשפחה מלגות ללימודים לאוכלוסיה נזקקת ברחבי העולם, בשנה הקודמת הוגשו מעל 3000 בקשות והיא זכתה יחד עם קומץ אנשים להיכלל ברשימה הזו.
אמה הייתה עקרת בית למופת שגידלה כמעט לבדה 4 ילדים. הבנים הבוגרים פנו כל אחד לדרכו. הם התחתנו והקימו משפחות ועתידם נראה מובטח כברגים חשובים בתעשייה המתפתחת של ארה"ב.
כל מכריה קראו לה ליזה. הוריה קראו כך על שמה של הסבתא שהגיעה לארה"ב חסרת כל והצליחה בזכות עקשנותה להעמיד בית על הקרקע ולגדל 7 ילדים.
היא חלמה על הרגע הזה הרבה זמן. זמן שפתאום עצר מלכת.
לו רק הייתה יודעת איפה היא עכשיו, חשבה לעצמה.
פתאום הכל היה מטושטש. הדברים הכי פשוטים נראו כלא הגיוניים. לא היה לה לאן ללכת, לא היה מה לאכול ולא הייתה לה קורת גג אפילו לא להיום בערב.

היא ניגבה את הדמעות בשרוול חולצתה, שובל שחור ארוך נשאר על החולצה הלבנה. הדמעות הפסיקו לזרום ומבעד לעיניה הנפוחות ראתה מרחוק את מגדל אייפל. אורותיו ריצדו ונראו כמו כוכבים קטנים. סימן דרך שלא ידעה איך להשתמש בו. המרחק אליו נראה כלא אנושי. הוא נראה מרוחק ועל אף האורות שלו נראה מאיים.
אופי האדם הוא ללכת למקום שבו הוא חש בטוח ששום דבר לא יפגע בו והוא יחוש מוגן מכל צרה שלא תבוא, אך ליזה לא הכירה מקום כזה בפאריז ואפילו לא באירופה, עכשיו היא הייתה רחוקה אוקיינוס שלם מהמקום המוגן שלה,
החדר שלה, שהשאירה אותו לאחרונה לפני 3 וחצי שנים.
היא עמדה כך עוד דקות רבות בלי היכולת להניע את רגליה.
פתאום חשה תנודה קלה מעבר לכתפה השמאלית. יד רכה אחזה בכתף. היא חשה חמימות בגופה העליון. תחושה מוזרה ועם זאת נעימה. היא פחדה להסתובב פן התחושה תיעלם.
היא חשה כאילו רגליה נאזקו. שרשרת עבה שחסמה את מעבר הדם לכפות רגליה.
עיניה היו עצומות, גופה לא נע.

צרחה פילחה את האוויר, גופה התעופף לכל השאגות מאחוריה. הסוס החל בדהירה לאחר שגבו הוצלף בחוזקה.
גופתה נגררה במשך 5 רחובות. את זה היא לא יכלה לדעת שכן היא איבדה הכרתה בעת הנפילה.
הרוכב ירד מהסוס והניח שלט בין שדיה.

הזונה האמריקאית הוצאה להורג ע"י השמאל הרדיקלי.
עיתוני פריז הוצפו בתמונות מזעזעות יום למחרת. השמאל הואשם בעל כורחו והוכנס אל תוך הסבך הפוליטי של צרפת ללא יכולת להשפיע על כך שלפעיליו לא הייתה יד ורגל בדבר.

אחריי יומיים נהרגו 2 שמאלנים רדיקלים על גדת הסיין כתגובה על רצח הצעירה האמריקאית. פריז געשה במשך מספר ימים..
ללא הועיל, הדרך למלחמת אזרחים הייתה בלתי נמנעת.


לפני 15 שנים. 9 באוקטובר 2009 בשעה 16:24

מוקדש ליקירת המדור שלא אוהבת עמבה ומעדיפה מתוק..


כל הנשים זונות!! הרוסיות פשוט לוקחות כסף..אין אשה שהיא לא זונה, הבעיה מתעוררת כשאתה שם את עצמך במבחן התוצאה.

1. תשלם 200 שקל לשעה והיא תבוא לבד, תלך לבד ואפילו ריח לא יישאר ממנה זכרון או ריח אחרי חצי שעה.

2. תתחיל איתה, תזמין אותה לדייט, תבזבז עלייה 500 שקל, אל תקבל בדייט הראשון, אולי אחרי השלישי.. ובסוף, לא כזה זיון מוצלח.

בכל אשה מסתתרת לה זונה פוטנציאלית, רק הבעיה היא שלא כולן מוכנות להודות בזה, בדיוק כמו שהגברים לא מוכנים להודות שהם ילדים בני 16 בהתנהגות שלהם ובהתפתחות השכלית.

למה גברים אוהבים בלונדיניות??

קשה למצוא זונת צמרת שהיא לא בלונדינית, רוב כוכבות הפורנו הן כאלה, ובחורות בהוליווד עושות קריירה ע"ח צבע השיער שלהן. כי כולם יודעים, בלונדינית = שווה יותר כסף.
כמובן שיש בלונדיניות שלא מבינות את זה כי הן תמימות, עד שהלב נשבר כמה פעמים אחרי זיונים כושלים ושלל הבטחות.. והן נהיות אימת הגברברים.

ומצד שני כולם יודעים שכל שתשקיע באשה כך הסבירות שתקבל מין מזדמן יותר גבוהה...

כן בטח..