הרעה

אתמול קראתי בבלוג פופלארי שיש לו מספר צופים בן 4 ספרות כמובן שקינאתי
ואז הבנתי שהדרך היחידה להגיע לזה גם היא לסרסר בבן הזוג שלי .
הוא הסכים . עכשיו אני אצטרך למצוא לקוחות יש לציין שמדובר בגבר יוצא דופן מבחינת יופיו וחיטוביו.
ממש סיקס פאק .

הבטחתי ולכן לא אקיים.
הבטחתי חוויות מאילת אבל בנתיים ירד לי לגמרי
אבל ישנו כאן קטע מספר שכבר זמן רב אני רוצה להעתיק לכאן ועכשיו יש לי התקף מוטיבציה
קבלו קטע נאה מתוך לא יבואו שום גמדים לשרה שילה
ריקי אומרת על על זה :"הביאו אותנו כולנו עולים חדשים, ערבבו קצת ושפכו לתבנית-אפייה .
עוד לא הספקנו להתקרר מהתנור, באה הסכין של העברית ועשתה אותנו שתי חתיכות: אחד שמתקן את הדיבור, ואחד שמתקנים לו אותו .
אני שוקלת אם לקחת עבד חדש .הייתה שיחה עם הבן זוג כאן על זה היום .
זהו לבנתיים

איזה כייף היה לי באילת
מחר אני אכתוב על כך הכל
הולכת לישון

מי שהמציא את החגים האלה בטוח היה יתום
זה כזה חרא. עד השנה לפחות היינו מקבלים תשלום הוגן צק על סך 500 שח מסבא שלי פעמיים בשנה בפסח ובראש השנה אבל עכשיו הוא מת .אז באמת אין לי למה לחכות.
חרא .
פה המצב רוח של כולם גרוע עד מאוד אפילו הנסיכונת נובחת למשמע כל צעד בחדר המדרגות.
אתמול בערב אני והחצי צעקנו אחד על השני - בחיים לא צעקנו לפני כן .
הוא ביקש סליחה ואני הכנתי לו טראפלס ונתתי לו ללקק שוקלוד מכפות ידי .
פליז שניהיה מאחורי הטראומה מזדיינת הזאת של השבוע הזה.ושבשנה הבאה בלי שום ספק לא איהיה כאן אלא בניו יורק או בסיני אמן אמן ואמן .
וגם בפסח לא.
מה אוכלים אצל הפרענקים בערב ראש השנה ?
מחכה כבר לבחילה של הדרך חזרה בקוצר רוח
פתאום התמלאתי אופטימיות אולי אמא שלי תחליט לשלם במקומו ?
אין סיכוי אבל זה היה יכול להיות נחמד .
קניתי לי ציוד כאילו אני יוצאת למצור לשבוע 3 ספרים וסרט .
למרות שבכלס אני בכלל לא איהיה כאן הרבה כי יש לי כל יום ארוע
היום בערב הסיוט של דודה רחל [ שם בדוי שכלובי לא יחסום לי את הבלוג :-]
מחר בצהריים ארוחת צהריים כוללת אחיינים אצל הורי
האם גם לכם המילה אחיינים מזכירה את אחיניו של דונלד דק? אני זוזכרת שם של אחד מהם יואי מי זוכר את שאר השמות ?
וביום א להיות בטוחים שעליתי במשקל יש ברביקיו אצל מישהו [לא הכי גרוע יש שם גם בריכה]
בסופ לא יהיה לי זמן לקרוא אבל לית רביטחון קניתי המון ספרים זהו אני הולכת לנוח עד המקלחת .
בברכת לכו לסבול כבד קצוץ וגפילטע פיש עם נזלת רוטטת מוגשת לידו .
ועוד דבר אחד לבחור שכתב לי" קראתי את מה שכתבת מתאים לי" . נראה לי שלא קראת טוב, או לא הבנת את מה שקראת כי לעניות טעמי מהבלוג מאוד ברור שיש בחיי כרגע מישהו
לא?

*לכבות את המחשב כל יום בשעה21:00
פשוט מאוד .
*לחזור לשגרת סידור בית כמו שמלמדת התורה הטובה בעולם באתר flylady.net[/url[url]
*לעשות ספורט לפחות 4 פעמים בשבוע בלי לחפף כמו בשבוע האחרון.
*להרשם לקורס פסיכודרמה נוסף.
*למיין דברים בבית ולהפטר מהמיותרים.
*להשתדל יותר לשמור על לא לאכול שטויות ואוכל שאינו ראוי להכנס לתוכי .
*לברר על הNLP
זהו

ירח הדבש פה בבית ממש מוזר וגם מפחיד .
עד מתי זה יכול להמשך ומה יפצפץ את זה
למה תמיד כשדברים מתסדרים אני רק פוחדת ?
כואבת לי הבטן .
בכל מקרה יש מישהו שאוהב אותי ולא מפחד לתת לי להרגיש את זה מה יותר מלחיץ מזה?
ואפילו הפרוייקט שאני עובדת עליו מתקדם לא רע . וגם הדיאטה בנתיים לא נכשלת וגם לא קשה לי יותר מידי . מלחמה בחוץ ושקט בפנים .

או שסתם שקט

כשיצאנו מהבית לכיוון הדאנג'ן חשבתי שאני פשוט לא מאמינה .
תמיד אנחנו רוצים לצאת למקומות ,קובעים , לא הולכים .והנה שנינו לבושים יפה וממהרים בדרכנו לדאנג'ן פאקניג אנבליוובל.
לפני כן נכנסתי לצאט ושאלתי מתי מתחילה ההופעה ענו לי ב23:00
חשבתי שטיפה נאחר -אבל העיקר שנגיע.
ב23:10 מצאנו חניה . השומר הסתכל עלינו, ואמר לנו אה אתם באתם ככה ?! כולם באו בשחור .
מה לעשות שאין להם טעם טוב כמו שלנו. עניתי ובעודנו מצחקקים נכנסנו.
טיפה מאחרים - אבל העיקר שהגענו.
ואז עמדנו לקנות כרטיסי כניסה כשאמרו לנו שעוד סגור .
מה עוד סגור אנחנו מאחרים - הרגשתי שוק , אכזבה ,יאוש , אלפי רסיסים של רגשות הציפו את ליבי.
הלכנו לבר החתיך הזמין בירה אבל המוזג שם לא ידע למזוג אותה ולכן הסתפקנו בבירה מבקבוק - היאוש פיעפע . התיישבנו באיזו פינה . בחנו את הטעם הלבוש הנוראי של הנשים שם . ונכנסו לשיחה , -מצב הקשר והחוליות החלשות שבו ואופ ,עצב ,תוגה ועייפות נוראית השתלטו עלינו ," נלך "הצעתי לחתיך. וכך קמנו ויצאנו משם.
חשבתי לעצמי האם השומר חשב שלא ידענו לאן באנו ולכן יצאנו ? או שאולי בכלל לא עניינו אותו. אין לדעת .
וכך פעם נוספת נאלץ להמתין חצי שנה נוספת להופעתו הבאה של חברנו היקר האהוב והמגיב , דן ציפורי.
אה ולגבי הכותרת רק רציתי להרגיש איך זה לכתוב איזה כייף היה לנו בדאנג'ן.
על הארוחה המשפחתית יום הולדתו ה65 של אבי - בפעם אחרת . הטראומה עוד טריה מידי.
ליל מנוחה קוראי האהובים

עכשיו חזרתי אחרי יום צילום של יותר מ13 שעות
בחום של ים המלח [ לפחות היום לא התייבשתי כמו ביום ג]
וגם היה הצלם הנחמד [ יש לסרט הזה שניים] אז הרצנו דאחקות על זה שזה בעצם סרט פורנו מודחק שעוד לא גילה את מהותו וכאלה . כי הייתה שם ילדה בת 16 שהייתה צריכ הלגלם מין מלכה\ גבולי למלכת סאדו אבל היה לה שוט כזה כמו שיש לרוכבי סוסים.הדגמתי לה איך משתמשים בו נגיד בסצינת ההמתנה היא נתנה לעצמה כזה מכות חסרות סבלנות על הכפ יד ואחרי כן כשהוא מבקש רשות להיכנס איך להרשות לו עם השוט בהצלפה מפלחת של האויר . כולם התפעלו מהוראות הבימוי שחילקתי:-]
אני מעוייפת אבל גם משועממת החתיך נסע להורים ולכל מיני ביקורי . {טעות במקור }
על הבוקר אכלתי קוראסון כך שדיאטה כבר לא הייתה לי היום ואחר כך אכלנו את עוגת הקצפת מסצינת יום ההולדת .
שקט נעים כאן אבל בא לי לצאת וכל הידידים שלי במונדיאל או עבודה או משפחה .
זהו אני אלך להרגע אולי אמלא לי את האמבט ואבדוק עם הג'קוזי עוד עובד .
ליל מנוחה ושבת שלום

טוב אתמול בלילה הלכנו לישון ואני התחלתי ליבכות ואז אמרתי לו הכ----ל
הייתה מריבה ארוכה ודי מבאסת
אבל לפחות אחריה הרגשתי הקלה ונרדמתי היו לי רק 4 שעות לישון כי הייתי צריכה לקום לצילומים מאוד מוקדם היום . בכיתי מתוך שינה הרגשתי שהוא מחבק אותי כדי שאוכל לישון.
אבל יש דברים שנאמרו שהם די גרועים וחמורים ואני לא הייתי זאת שאמרה אותם.
ומצד שני אני לא טוחה שאני הייתי רוצה לפגוש סערת רגשות מהסוג שהוא פוגש בי .
הייתי כל היום בים המלח בצילומים ולא מזמן נכנסתי הבייתה הוא סידר את הבית אני נאלצת להודות שאני אוהבת את השקט שאחרי סערת המריבות את ההליכה על קצות האצבעות כאילו עדינות וכוונה לא לפגוע . אני רק מקוה שבאמת נוכל לגשר מעל הדברים שדורשים גישור . בכל אופן אני מרגישה היום יותר טוב בהרבה .
מכינה עכשיו אוכל בריא - שיהיה בבית.
יש היום את הלילה הלבן הזה -אני רוצה לצאת לבלות אבל מצד שני יש צד שני גם הלקום מוקדם מחר וכל זה . בקיצור כשיש צד שני אין טעם לצאת לבלות .אולי נראה מי יזמין אותנו לאיזו הופעה או מה
זהו אני הולכת לישרוץ במקלחת ואולי לנמנם שעה או שתיים .
מתגעגעת לשגרה העייפה שלי .
שבת שלום

אני עייפה ופגועה ממנו. אני כל כך מתגעגעת לאליו הנעים התומך המחבק . וכל הזמן פוגשת את העוקצני המבקר הלא מתחשב הלא מקבל. זה קשה לי ומעציב אותי.
אני מנסה לומר לו אבל נאטמת
מרגישה כל כך רע שבא לי לברוח רחוק.
אבל אני לא צריכה כי הוא כל הזמן בורח.
בי