לפני 12 שנים. 25 בפברואר 2012 בשעה 18:27
מה אוכל לתת יותר ממה שכבר נתתי ?
הלוואי והיית מבין מה שעובר לי בגוף.
לסגור את הכל.
לפני 12 שנים. 25 בפברואר 2012 בשעה 15:28
לפני 12 שנים. 22 בפברואר 2012 בשעה 10:58
&feature=BFa&list=PL77521D8F145AD126&lf=plcp
לפני 12 שנים. 8 בפברואר 2012 בשעה 11:24
לא מיוחדת באופן מיוחד,
כמו כולן נפגעתי בעבר.
ואין לי לב שחור,
ואני אינני מפלצת ירוקה.
ובתוך מוחי , הדיכאון כבר לא משכיר דירה..
ייחסתי לעצמי קצת יותר מידי במשך השנים.
אולי הגיע הזמן לקצת פרופורציות בחיי.
ודברים הופכים בינוניים בסקלה,
אין שחור או לבן יש המון אפור.
ומילים לא נפלטות כבר כמו פעם.
נשמתי נושמת לראשונה בחיי.
המחשבות לא צפות בערמות.
לא המחשבות העמוקות.
עם הגיל הגיעו מחשבות מציאותיות לחיי.
וזה לא שיר,
ולא סיפור,
ואני בכלל לא יודעת מה אני עושה.
אני ציפור,
כלבה,
חתולה-
אישה.
ילדה...
תינוקת.
בנתיים אני לבד בין כולם,
גם כשביחד.
בנתיים,זה טוב.
לפני 12 שנים. 17 בינואר 2012 בשעה 21:07
לפני 12 שנים. 10 בינואר 2012 בשעה 20:31
אין לי אוויר.
הלוואי ויכולתי להיות בשבילי .
בשבילך.
אם היית כאן,
היית נוגע.
אם היינו ביחד,
אין לי מילים-
לא יפות,
לא רעות,
לא קשות,
לא חדשות
אין לי מילים
בכלל.
אין לי אוויר להוציא אותן.
אני לא רוצה,
אני רק יכולה לשתוק לרגע,
להסתכל בעיניך
אז להשעין את ראשי על כתפיך וללחוש בלי מילים...
אוהבת אותך,
את הרוגע.
את השקט שאתה נותן.
אני מתגעגעת לחיוך שלך.
לפני 12 שנים. 4 בינואר 2012 בשעה 23:47
&feature=related
לפני 12 שנים. 27 בדצמבר 2011 בשעה 0:57
לפני 12 שנים. 20 בדצמבר 2011 בשעה 17:40
&feature=fvsr
כמו כולם אני רוצה אהבה.
אני כל כך רוצה אותה שאני אמצא אותה בכולכם.
את זה אני צריכה לשנות.
הרי לא כולכם תתנו לי אהבה.
אני צריכה לשנות הרבה.
אבל איפה הדבר שאני לא צריכה לשנות?
איפה התחושות הנכונות?
לאן נעלמו הרגשות הטובים?
האמיתיים ...
לאן נעלמה ההבטחה שהכל יהיה בסדר?
הכל בסדר.
אני פשוט רוצה ... שיהיה נפלא.
לפני 12 שנים. 16 בדצמבר 2011 בשעה 20:31