לסגור את הכל.

זה הסתיו שקורא לי מבין הבניינים.
ענפי העצים שורקים והעלים נושרים לאט ובעדינות על אמא אדמה.
עננים כבדים , כהים מאיימים עליי בגשם פורה ובודד.
צעיף סגול בהיר ובושם חורפי מזכיר לי את אותו בחור,
ההוא שהשאיר סימנים רבים על צווארי ונשמתי.
יכולתי להתאהב בך אלפי פעמים.
יכולתי לחזור על ארבע-
עירומה מבגדים,
לבושה בשקרים.
חבויה מעצמי -
ממך,
מאהבה אמיתית.
כי רגש לא ידעתי לתת לעולם.
לא לי ,
לא לך.
וזה הסתיו שקורא לי מבין הבניינים.
רוצה לחדור לגופי,
לכסח עצבותי, אכזבותיי.
לנצח את אהבתי לשנאתי.
לפתוח נשמתי וגופי להצלחותיי.
זה הסתיו קורא לי מבין הבניינים,
לצאת אל הטבע -מאיים בחוזקה עם גשם פורה משגשג לחיי.