הוא מצליף שוב. רעד חולף בגופי מכף רגל ועד ראש, לא בטוחה אם זו תגובה לרשף הכאב או מאמץ לא להרפות מהויברטור.
המחשבות שלי נסחפות, משתחררות המועקה שיצרה ארוחת הערב.
ההצלפות המדויקות שלו נמהלות בעונג של הויברטור הרוטט בתוכי, הפלאג מפסיק להפריע לי, אני מנסה להזכיר לעצמי שאסור לי לגמור.
הוא מפסיק אחרי חמש עשרה הצלפות ואני מגלה שאמנם כואב, שורף אבל אין דמעות עדיין.
הוא רוכן אלי מושך את ראשי לאחור " לא סיפרת לי את כל האמת בנוגע אליך ילדה"
העיניים שלי נפערות בתדהמה "אדוני?, אני באמת לא יודעת על מה הוא מדבר
הוא מושך אותי לאחור לעמידה, מוציא את הויברטור ומתיישב במקומי על הכורסא
"על הברכיים" הוא מורה ואני צונחת מיד על ברכיי
"ידיים מאחורי העורף, רגליים מפושקות, תבליטי את השדיים" אני מצייתת
הוא בוחן אותי בשתיקה כמה דקות, אני לא מצליחה לפענח את ההבעה שלו.
"כשרק הכרנו ילדה סיפרת לי שאת גברת רצינית ובוגרת, אחראית, ילדה נחמדה"
יש נימת לגלוג קלה בקולו
אני מסמיקה קצת ומשפילה את מבטי- מי חשב אז שהקשר בינינו ימשיך כל כך הרבה זמן?
"ובכן?" הוא מניח אצבע סביב הסנטר שלי, מאלץ אותי להרים את מבטי אליו "אמרתי לך כבר אז שאני יודע בדיוק מה את צריכה , נכון?"
"כן אדוני" אני לא טורחת לציין בפניו שלא התכוונתי לשקר או להטעות, זה נראה לי חסר טעם
"והערב אחרי שפגשתי את המשפחה שלך אני יודע שצדקתי"
"כן אדוני"
"כן" הוא מחייך "ומה את באמת ילדתי?"
המבט שלו מהפנט, החיוך חם ומזמין
"אני ילדה מפונקת ולא אחראית במיוחד אדוני" אני מתחילה בקול חלש שהולך ומתחזק
"ומה את צריכה בחייך ילדתי הקטנה והמפונקת?" הוא דורש לדעת
"אני צריכה אותך אדוני" אני מהססת רק לרגע "אני צריכה שתגיד לי מה לעשות, שתלמד אותי אדוני"
"מה עוד?" הוא לא מסתפק בזה למרות הסומק שמתפשט על לחיי
"אני צריכה שתעניש אותי אדוני כשמגיע לי"
" ילדה טובה" הוא מלטף את ראשי במחווה שכולה התנשאות "ומה את מוכנה לעשות למעני ילדתי?"
השאלה כל כך לא צפויה שאני רק בוהה בו רגע ארוך לפני שאני מתעשתת "הכול אדוני?"
"את לא נשמעת בטוחה בזה"
"אני אעשה כל מה שתגיד אדוני"
הוא גוחן קדימה מעביר יד על הצוואר שלי "ואם ארצה להכאיב לך עוד יותר, להכאיב כמו שאת לא חולמת שאפשר, מה תגידי?"
"כן אדוני" אני לוחשת, עוצמת עיניים, נהנית מהיד המחליקה על צווארי
"ואם" היד שלו גולשת למטה, חופנת שד, משחקת עם הפטמה בעדינות " אם אצליף בך בפומבי?"
"כן אדוני" אני מתנשמת מהר יותר
"ואם" היד מחליקה מרפרפת על הבטן שלי "אם ארצה לשים לך קולר, שכל העולם ידע שאת שייכת לי?"
"כן אדוני"
היד שלו מחליקה עוד קצת, אצבע אחת מוצאת בקלילות את דרכה לתוכי, האגודל לחוצת על הדגדגן
הוא שותק לכמה דקות, מתרכז בלשחק בתוכי, לגרום לנשימות שלי להיות מהירות יותר ויותר
"ואם אני ארצה לראות מישהו אחר מזיין אותך?"
העיניים שלי נפקחות, אני קופאת על מקומי, מנסה להבין אם הוא צוחק.
המבט שלו רציני, מצפה לתגובתי. הגבר הזה שרק עכשיו הבטחתי לעשות כל מה שיבקש, גבר שאני אוהבת, שמלמד אותי על עצמי כל יום תגליות חדשות.
מה אם הוא באמת יבקש ממני דבר כזה, הוא הרי אמר מההתחלה שהוא לא רוצה זונה, הוא רוצה ילדה
דמעות ממלאות את עיניי "אני אעשה כל מה שתבקש אדוני" אני אומרת בסוף
הוא מהנהן, מוציא את האצבע מתוכי "בואי ילדתי, נלך למקלחת, נתחיל בזה שתסבני אותי היטב "
הוא קם ואני אחריו, אין לי מושג אם זה היה מבחן או שיש לו כוונה אמיתית לעשות משהו מהדברים האלה
הלב שלי דופק במהירות לא הגיונית.
הוא מכוון את המים במקלחון הענקי שלו ורומז לי להיכנס "תסבני אותי ילדה"
אני ממלאה את הידיים בסבון ומתחילה לעבור על גופו, מקרצפת באהבה כל מילימטר, מנצלת את ההזדמנות לגעת בו כמה שבא לי, לחכך את עצמי לכל אורכו.
אני לפניו, יורדת על הברכיים כדי לסבן את כפות הרגליים שלו והוא מחייך לעצמו "ילדה טובה"
כשהוא נקי מסבון הוא מסמן לי להישאר על הברכיים, אני נושאת עליו מבט מבעד למים הזורמים על שנינו
והוא מרים גבה.
אני רוכנת קדימה, הזין שלו עומד נוקשה, אני מכניסה אותו לפי.
לפני 13 שנים. 3 באוקטובר 2011 בשעה 18:11
