אני על הברכיים דקות ארוכות. הזין שלו בפי, האצבעות שלו מחופרות בשיערי. אני מנסה להוציא מהראש את הפחד שהוא אכן יצווה עלי להיות עם גבר אחר. המים זורמים בחום נעים ומצידי אפשר להישאר ברגע הזה לנצח.
בסוף הוא מתנתק ממני,מושך אותי למעלה "בואי ננקה אותך ילדתי" הוא הודף אותי כנגד הקיר, מתרה בי לא לזוז . הוא מסבן אותי, הידיים שלו עוברות במומחיות על כל חלק בגופי. אני מניחה לו להרגיע אותי, עוצמת עיניים. הידיים שלו סביב השדיים שלי, האגודלים שלו מלטפים את הפטמות.
בלי אזהרה הוא מחדיר לתוכי שתי אצבעות, אחת אל בין הרגליים אחת לישבן. אני נרעדת, בטוחה שהוא מחייך לעצמו. הוא מניע את האצבעות פנימה והחוצה וגניחה קטנה נפלטת מבין שפתיי
"נהנית ילדתי?" אני שומעת הפעם את החיוך.
"כן אדוני" הקול שלי רועד "אדוני..."
"כן ילדתי?" הוא הודף את האצבעות חזק יותר, עמוק יותר והמילים מתבלבלות לי "ובכן?"
היד השנייה שלו צובטת בכוח פטמה "ילדתי כשמתחילים משפט צריך לסיים אותו"
אני אוזרת אומץ "אדוני בבקשה תזיין אותי"
הצחוק שלו מפתיע אותי אבל לא נשמע לי כמו לגלוג "ילדתי את תענוג אמיתי" הוא מוציא את האצבעות ומסובב אותי עם הפנים לקיר, חודר אל בין הרגליים בלי לבזבז זמן.
שאריות המים החמים נופלות על שנינו, הוא מזיין בתנועות חדות, יד אחת שלו מושכת בשיערי, מאלצת את ראשי לאחור, יד שנייה שולחת שתי אצבעות אל פי.
השדיים שלי נמעכים כנגד אריחי החרסינה הבוהקים בלבן ומהר מאד אני גומרת .
הוא גומר קצת אחרי ולרגע שנינו שותקים, מתנשפים.
"עכשיו צריך לרחוץ אותך שוב" הוא אומר בסוף ומסבן אותי בזריזות וסוגר את המים.
מחוץ למקלחת הוא עוטף אותי במגבת גדולה ורכה ופונה להתנגב בעצמו. אחר כך הוא מוציא מהארון משהו בצבע ורוד.
"הנה ילדתי תלבשי את זה" אני מרימה גבה, בדרך כלל הוא רוצה שאשאר עירומה בנוכחותו. הוא מבחין בהרמת הגבה שלי "בעיות?" "לא לא אדוני" אני נסוגה ולוקחת את הבגד שמתגלה כפיג'מה בת שני חלקים
גופיה קצרצרה עם כתפיות מסולסלות ומכנס קצרצר עוד יותר ששוליו מסולסלים- בגד ילדותי מאד.
אני לובשת אותו בחוסר רצון. "יפה מאד. עכשיו תסתרקי, תצחצחי שיניים ולמיטה"
אני שולחת אליו מבט "מה?"
"שמעת אותי" הטון שלו מבהיר שלא יחזור על עצמו.
"אבל יום שישי היום" אני אומרת ומתפלאת על עצמי- זה מה שיש לי לומר?? אני נשלחת למיטה כמו ילדה וכל מה שיש לי לומר זה שהיום יום שישי בטון ילדותי?
"ילדה זה היה ערב ארוך ועמוס ולדעתי הגיע זמנך ללכת לישון, ברור?"
אני מסרבת לפגוש במבטו "ומה אתה תעשה?"
"אקרא עוד קצת, אולי אצפה בסרט" הוא אומר, גבו אלי, עסוק במריחת משחת שיניים על מברשת
"אני רוצה להישאר איתך" אני מתעקשת, הערב הזה אכן היה עמוס אבל אני לא רוצה להתנתק ממנו עדיין
הוא מגיש לי את מברשת השיניים "את הולכת למיטה וזה סופי" הוא מודיע
"אני לא ילדה קטנה" אני מודיעה לו בכעס. הוא לא מתרשם, עומד וצופה בי בזמן שאני מצחצחת שיניים ומסתרקת. אחר כך הוא מצביע לכיוון חדר השינה ופוסע בעקבותיי.
בחדר השינה אני מעיפה מבט בשעון- אחת עשרה- מזמן לא הלכתי לישון כל כך מוקדם!
"אדוני בבקשה" אני מנסה לשנות גישה "תרשה לי להישאר איתך עוד קצת" אני מצמידה את כפות ידיי זו אל זו במחוות תחינה.
"מאוחר מדי" הוא לא מתרשם "למיטה"אני נאנחת ונכנסת למיטה. הוא פותח את אחת המגירות
"תשכבי על הבטן" פעמון אזהרה מצלצל לי בראש, אני מביטה אליו ורואה אותו אוחז במברשת השיער הכבדה
"אבל למה?" הקול שלי נשמע קטן שוב" אדוני בבקשה"
הוא מתעלם ממני ומצביע על המיטה. אני נושכת שפתיים אבל נשכבת על הבטן, הוא בוחן אותי לא מרוצה ואחרי רגע לוקח כרית גדולה.
"תשכבי על הכרית" הוא מצווה ומסדר אותה כך שתהיה מונחת מתחת לירכיים שלי, מגביהה את החלק התחתון שלי.
"אדוני בבקשה אל תעניש אותי" אני מבקשת בקול הכי מנומס שלי
"שקט" הוא אומר ידיו על הגומי של מכנס הפיג'מה הקצרצר, מושך אותו למטה, רק עד הנקודה שלחיי הישבן מתחברות לירכיים "התווכחת איתי במקום ללכת מיד למיטה כמו שאת אמורה לעשות"
הוא מזדקף מרוצה "את רואה מה קורה לילדות שמתווכחות" הוא שואל שאלה רטורית "יכולת ללכת מיד למיטה ובמקום זה התווכחת וזעפת כמו ילדה מפונקת , אני לא אסבול התנהגות כזאת ילדתי ועכשיו גם תלכי למיטה וגם יכאב לך, לא היה עדיף להתנהג יפה וזהו?" הוא מצפה לתשובה
"אתה צודק אדוני" אני ממלמלת, לחיי מאדימות במבוכה.
"כמובן" הוא עונה בשלווה "את מרגישה בוגרת יותר אחרי הויכוח הזה?"
"לא אדוני"
"יופי כי את בהחלט לא נראית בוגרת כשאת שוכבת ככה בין הסדינים הלבנים עם ישבן חשוף, ממתינה לעונש שלך" דמעה רותחת אחת של עלבון ורוגז נוטפת, זולגת על הלחי
"תבקשי ממני את העונש שמגיע לך ילדתי" הוא לא חוסך ממני שום השפלה
לרגע אני שוקלת לסרב אבל יודעת שזה רק יסבך אותי יותר אז אני מרימה את ראשי ומביטה הצידה, אליו
"בבקשה אדוני תעניש אותי" אני אומרת בקול רועד
"את מסוגלת ליותר" הוא אומר, ניצוץ משועשע בעיניו
"בבקשה אדוני, התנהגתי כמו ילדה מפונקת ומגיע לי להיענש. תעניש אותי בבקשה"
"ואיך מגיע לך להיענש ילדתי?" הוא לא מוותר
"מגיעות לי מכות אדוני" אני מרגישה את הלחיים שלי מתלהטות עוד ועוד, הוא מרים גבה בשאלה.
"מכות בישבן אדוני" הוא מהנהן ואני טומנת את הראש בסדין נבוכה לחלוטין
"תספרי בשבילי ילדה, בקול רם וברור"
החבטה הראשונה גורמת לנשימה שלי להעתק, שכחתי עד כמה כבדה ומכאיבה המברשת
"אחת אדוני"
זה נמשך ונמשך וכשהוא מפסיק סופסוף, הישבן שלי אדום ובוער והפנים שלי שטופות דמע.
הוא הולך לצפות בסרט ואני הולכת לישון- בדיוק כמו שאמר מההתחלה רק כאובה ונבוכה.
לפני 13 שנים. 8 באוקטובר 2011 בשעה 13:15
