אז בהמשך ישיר לאתמול היום התחיל זוועה...
אהובי נסע לחו"ל, עד שהוא לא מסמס שנחת בשלום מכל הטיסות וטיסות ההמשך אני לא רגועה...ככה זה פולניות הסטריות.
בשלוש בלילה נגמרה לי השינה- הרגשתי פשוט זוועה.
ניסיתי לחפש תנוחה נוחה על הגב- אי אפשר, אני נרדמת רק על הבטן
טלוויזיה- אין שום דבר מעניין בפריים טיים אז בשלוש בבוקר???
בדקתי את הטלפון- יש!!! סמס מלפני שעתיים- נחת בשלום אז הכל רגוע...
בעשרה לשש התייאשתי וקמתי, בשש ועשרים הייתי באוטו, בשבע ועשרה נתקעתי בפקק על כביש שש, בשמונה ורבע התקדמתי 3.3 קילומטרים בפקק ושלחתי לבוס סמס שאני יורה במישהו/בעצמי ומאחרת לישיבה
שעות של עבודה משרדית לא שיפרו את המצב, את הדרך חזרה צפונה עשיתי במצב בהייה בכביש...
ופתאום בהבזק ספונטניות סימסתי לחברה אם במקרה היא פנויה אחה"צ...היא הייתה פנויה.
ה-חברה שלי, 20 שנים, רובן צמודות כמו דבק, גדלנו, התרחקנו, בעלים, ילדים, החיים ופתאום נזכרתי שבעצם לה אני יכולה לספר ההההההכל
ואספתי את הילדים ונסענו ופתאום הכל היה יותר צבעוני, יותר מצחיק, יותר בפרופורציה
אז זהו...בסוף גם היום הכי רע משתפר
ותודה לכל מי שניסה לעודד אותי אתמול
ולזאת ששעשעה אותי ברבע לשבע בבוקר בטלפון....חיבוק ותודה
לפני 12 שנים. 2 בפברואר 2012 בשעה 18:48
