לישון בקמפינג כשבעצם נועדתי למלונות חמישה כוכבים.
זה כמו צימאון. גרון חרב , שפתיים יבשות ולנסות להרוות אותו במים פושרים, חסרי טעם כשבעצם אני רוצה בקבוק סן פלגרינו צונן
זה כמו ללכת לסופר אחרי העבודה כשמתים מרעב ורוצים הכל אבל יודעים שבעצם הדבר היחיד שישביע את הרעב זה משהו ממש מושקע ממצרכים טריים איכותיים.
זה כמו לפנטז על הwish list באמזון אבל להסתפק בלהשאיל ספרים ישנים בספריה השכונתית העלובה
אני יכולה לגעת בעצמי (אם אבא מרשה) ואני יכולה לגמור...אבל זו לא אותה הרגשה כמו השקט שיש בחיבוק שלך, כמו הזין שלך שממלא את הפה שלי, כמו האצבעות שלך בתוכי, כמו הנשיקה שלך שתובעת בעלות על נשמתי, כמו הגמירה המטלטלת שאחרי ההצלפה המטלטלת.
בלעדיך הכל זה רק כמו...
והגוף שלי לא רוצה כמו. הוא רוצה אותך!!!
ברוך שפטרנו מעונשם של החגים וברוכה הבאה שיגרה.
אני מתגעגעת נואשות:)