לפני 7 שנים. 14 בפברואר 2017 בשעה 18:12
קראתי עכשיו שוב ספר שקראתי לפני כך וכך שנים. מדי פעם אני אוהבת לקרוא מחדש ספרים שאהבתי, תמיד מתגלה משהו חדש בקריאה שניה ממרחק של שנים ושינויים.
קראתי את הגבירה וחד הקרן/ טרייסי שבלייה שמספר את סיפורם של שטיחי הגבירה וחד הקרן הצרפתיים.
בכלל שכחתי את המשפט הזה שמשמעותי כל כך בספר ונזכרתי:)
נזכרתי איך קראתי אז ולא היה לי מושג איך מרגישים תשוקה כזאת
תשוקה בוערת, משנת חיים,
והנה בקריאה שניה אני יודעת ופתאום מלאת אמפתיה לדמויות שתשוקתן האמיתית היחידה נגזלת מהן.
חושבת על הרגע הזה אתמול שישבתי עליך, עם המבט החודר הזה שלך וגמרתי...גמירה מפרקת
אין ספק Mon seul desir