כשאת יוצאת מדלת הצימר, העיניים שלך מכוסות בצעיף השחור שאת הבאת, בדיוק למטרה הזו.
"אטום לגמרי" הדגשתי.
אני לבוש, מחזיק את כף היד שלך ומוביל אותך החוצה, עירומה לגמרי, כשהידיים שלך אזוקות לאחור לחצר הגדולה שבחוץ.
אני לא בטוח אם היד שלך מזיעה ביד שלי מהחום שבחוץ או מהלחץ,
בעצם, ממש לא חם בחוץ.
עכשיו זה הזמן שלך לשבת על המדרגה שפונה לכיוון השער הירוק הסגור שפונה לכביש.
אני לוחץ קלות על הכתף שלך, ותומך בך כשאת מתיישבת עליה.
מבחוץ אפשר לשמוע שני גברים שמדברים ביניהם בקול רם, מכירת מכונית, מתמקחים, יש לה דפיקה פה, דפיקה שם.
השיחה הקולנית שלהם לא מפריעה לי לפשק עם הנעל שלי את הרגליים שלך, רחב, כשהחור הפתוח שלך
מכוון לרחוב. האצבע שלי עושה את דרכה לתוכך כשאת פולטת גניחת הפתעה ארוכה.
"כלבה קטנה, הכוס שלך רטוב לגמרי" מחליק אצבעות של היד השניה אל הבטן שלך, מתחת לשדיים, לפיטמות..
"גב זקוף, תבליטי את השדיים שלך".
את מותחת את הידיים שלך אחורה.. מזיזה לאט את האגן שלך על האצבע שבתוכך ורועדת לי ביד, מהתרגשות.
משחרר את האזיקים ממך.. מרחיב את הפישוק שלך.
"לאונן יפה" אני מסנן ואת דוחפת את האצבעות שלך לכוס הפעור ומשפשפת מהר את הדגדגן שלך.
"תזדקפי יותר, תציגי את השדיים שלך, לא לזוז מילימטר"..
אני ניגש אל השער ופותח את הדלת השחורה שבו.. חריקת הדלת על הצירים שלה לא משאירות מקום לספק.
את לא זזה.. מגבירה את הקצב.. הרגליים שלך נשארות מפושקות רחב, השדיים שלך מוצגות לראווה, בדיוק כפי שהשארתי אותך.
עומד בשער, מסתיר אותך בגוף שלי אבל רעש המכוניות החולפות.. ושני הגברים הקולניים שם..
מתבונן בך.
עיניים מכוסות. הידיעה של חוסר הידיעה שלך מטריפה אותי.. ואותך. הידיים שלך חופרות, משפשפות, כמו מכונה עכשיו..
הגוף שלך על המדרגה עולה ויורד ואני רואה את הנשימות המהירות שלך כשאת מרגישה את כל הרחוב צופה בך עכשיו.
והשניים האלה: "בוא, תראה מהצד הזה של המנוע, נכנסו בה ? כמה פעמים דפקו אותה ?"
ואת ממשיכה לדפוק את עצמך עוד דקה אחת שמספיקה לך לעוף לשמיים, נושכת שפתיים, שלא ישמעו..
את כל כך יפה כשאת גומרת..
