מעומק הלב ישר לאויר

זו לא היתה הדרך שלו, גם לא המקום שלו.
למעשה, הוא לא היה אמור להיות שם בכלל
אלמלא אותה ישיבה פתאומית במקום ההוא,
אליה נקרא הבוקר ללא התראה מוקדמת
היה מעביר את יומו כרגיל במשרדו.

עייף ומותש הוא עשה את הדרך חזרה ברכבו.
ברמזור השלישי משם, לפני הפנייה ימינה
ראה אותה, נשענת בגבה על אחד הקירות
בסמוך לכביש.

הוא הספיק לראות את פניה הנרגשות בזמן שהיא
אחוזה בזרועות הגבר ההוא, שלא הכיר.
הספיק לראות אותם נצמדים גוף לגוף  לנשיקה שארכה
בעיניו כנצח, עד שצופרי המכוניות שמאחוריו
הזכירו לו שהנצח כבר כאן.

עבר את הרמזור והמשיך לנהוג כאוטומט
פנייה ימינה ועוד אחת ואחת אחרונה שמאלה. עלה על כביש החוף.

הנשימות שלו איבדו משפיותן.
ליבו ההולם טלטל את כל גופו.
ראשו איים להתפוצץ, מחשבות מתערבבות..
"השמיים כחולים היום ושוב ינואר בלי גשם" ברקע
והגרון שלו  נחנק והדמעות ללא שליטה.

נהג המשאית שנסעה במסלול הנגדי  כיבה את הסיגריה
במאפרה שלידו והציץ בשעונו. עוד חצי שעה נותרה כדי לסיים
את יום העבודה שלו חשב לעצמו.. חצי שעה עוברת מהר..

"ויודעת שאף אחת לא תופסת את המקום שלי"
הרגיש את הצריבה בחזה.. את הכאב הגדול..
לקח את הטלפון לידו, התחיל לכתוב לה הודעה .. ומחק.
כתב .. ומחק.. והשאיר מחוק , לא היה יכול.

לפתע הוא ראה אורות גבוהים מולו, במסלול הנגדי.
בשניה אחת הוא סובב את ההגה וחתך שמאלה לתוך המשאית שממול.

"תאונות הדרכים בכביש 85 גבו הערב קורבן נוסף" היתה הידיעה השלישית שהקריאה יונית לוי במהדורת החדשות של ערוץ 2.
"גורמים בכירים במשטרה שוב מטילים אשם על הגורם האנושי,
נהג המשאית, בעל 27 הרשעות קודמות, שוחרר אחרי חקירה קצרה".

ריח של דם ומתכת מעוכה עלה מהכביש.
עת פינה הגרר המאובק את ריכבו החל גשם ראשון לטפטף ולנקות את האויר.

איש מהסובבים לא שמע את הפלאפון שלו מצלצל שוב ושוב מהתעלה
הסמוכה לרכב המעוך.

ורק השם שלה הבהב שוב ושוב מהצג החשוך כבקשת סליחה.