זה חוזר

ילד שעובר ייסורי גהינום, יוצא מגופו –

כך אמרה שולמית אפפל,

שמעתי אותה מדברת ברדיו על אבא שלה,

חותך רצועות בבשרו, בשבת בבוקר –

ואני גם הייתי ילדה שיוצאת מגופה כל יום,

בכל ערב היינו יושבים סביב שולחן האוכל,

מחופה שעוונית פרחונית,

חותכים בבשרם רצועות רצועות,

חרפה מעונה, עלבונות, דם מר -

רקמת חיבור רצוצה שהייתה נושאת עצמי

מעלה מעלה,

לא יכולתי שלא להתבונן בהם מגבוה,

אמא ואבא אהובים, לוחמים נואשים שלי

ולשנוא אותם לעומק, בכל ליבי