אתמול בערב, חסרת שקט, החלטתי שלא להכנס לכלוב. קצת שקט לא מזיק לפעמים.
במקום, צפיתי בסדרה בטלוויזיה, טוי בוי, הפרק הראשון מדליק, גברים בנויים ממש כמו שצריך רוקדים בתחתונים...ו??
וכמעט כלום. עלילת מתח דה לה שמאטע ושוב אותם הגברים באותו הריקוד ושוב ושוב...דיייי
ואז זמזם הטלפון שלי, הודעת ווטסאפ.
"את פנויה"?
נו באמת, כאילו שאין קורונה, כעילו שיש לאן לצאת בלילה...
"הייתי עד עכשיו" עניתי
"רוצה לשחק"
"בדוקים" שאלתי בתמימות המאפיינת אותי
"את יודעת בדיוק במה"...
שנים שכבר לא עשיתי קטע וירטואלי, אני זכרתי שזה שעמם אותי עד מוות...ובכל זאת, השאלה הזו שלו והדמות שלו עם רצועת עור מעלי, יצרה תחושת חמימות בשיפולי בטני...יאללה למה לא חשבתי, ננסה.
"אין לי מושג" עניתי
"מה את לובשת" שאל...
" מה שאתה אוהב. תחתוני גולדה עם חזיית מדונה ופיגמת פסים" יריתי מהמותן
"כמה סקסי" הוא הגיב...
מה אומר לכם ידידיי בכלוב...
לא האמנתי שאוכל שוב להינות מסקס בדסמי וירטואלי, לפעמים האיש הנכון ובעיקר בזמן הנכון יכול לעשות מלימון - לימונדה, וממילים אורגזמות.
תודה לך ידידי ותודה גם לך קורונה, משהו טוב עובר עלי בזכותך.