שלשום עבדתי כמעט כל הלילה. ככה זה שאחרי תקופה של עסקים קפואים בעולם, והקליינט הגדול מהחוף המערבי רוצה שיחת ועידה שלא נגמרת. זכרו, שלוש בבוקר כאן, זה חמש אחר הצהריים שם.
ואיך נרדמים בשלוש לפנות בוקר אחרי שכמעט שלוש שעות (עם הפסקות כמובן) הראש חייב להיות מפוקס ומלא בנתונים. איך משחררים...
בקיצור עד שנרדמתי היה ארבע, או חמש ולא תתפלאו לשמוע שהתעוררת בצהריים.
מה שצריך - צריך. אבל שוב הייתי זקוקה לשחרור נפשי, ומי שקורא אותי יודע איך אני מעדיפה לקבל אותו.
רק שה"שחקן" שלי נשוי, ולנשואים יש הרבה יתרונות לטעמי (הם דיסקרטים ולא מאיימים על החופש שלי), אבל הם לא פנויים בשבתות וחגים.
חיפשתי בין הפונים המעניינים יותר ומצאתי מישהו, שלא אנקוב ולא ארמוז על זהותו.
צעיר, חתיך, רווק, "יודע את העבודה" ומאוד מתחבר לפרופיל שלי. ככה כתב לפחות.
הזמנתי אותו והוא הגיע.
חתיך? נו מילא. בואו נגיד שהוא לא היה נמוך ולא ממש שמן. מושך אותי? לא. אז לא יהיה סקס, זה לא מה שחיפשתי ממילא.
חיוך על פניו, אישוניו די התרחבו שראה אותי, ואני תשומית שכמוני, עדיין אוהבת לראות את האישונים המתרחבים של גברים צעירים שרואים אותי בחלוק ויקטוריה סיקרט שקוף עם חזייה וחוטיני אדומים מתחתיו.
הסברתי לו במילים קצרות מה אני רוצה והוא הנהן הסרתי את החלוק ונשכבתי על ברכיו.
הפרפרים החלו להשיק כנפיים אצלי בבטן. זה מדהים איך עדיין יש לי את תחושת הפחד מהולה בהתרגשות כשאני נשכבת ברכי גבר.
הוא הוריד במשיכה את התחתונים והחל להפליק בכל כוחו.
שיט!! ידעתי שצעירים זה לא בשבילי, הם מתלהבים מדי.
"תפסיק" צעקתי לו, "תפסיק מיד".
הוא הפסיק ושאל מה קרה. שאלתי אותו אם הוא לא שמע על חימום, ואם לא חושב שחימום צריך להתחיל לאט ועל התחתונים (כאילו שהחוטיני מסתיר משהו מהטוסיק שלי).
"עזבי שטויות" אמר והתחיל שוב להכות במלוא כוחו.
בתנועה אחת חזקה ירדתי מברכיו, קמתי וסטרתי לפניו. הוא נראה המום.
"שמע חמודי, אמרת שאתה יודע - אבל אתה לא. לך הבייתה ולא רוצה לשמוע ממך יותר. שלא תענה לי, אל תכתוב לי ואת תפנה אלי בצ'ט"
הוא עוד שאל למה, ניסה להציל את כבודו האבוד...אבל אחרי שבפירוש ביקשתי ממנו חימום איטי שמתחזק בקצב שלי והוא התנפל על ישבני כאחד שלא ראה תחת שנתיים, לא עמדתי לתת לו צ'אנס נוסף.
מזל (שלו) שהוא התרשם מהנחישות שהפגנתי ולא ניסה לעשות משהו מטופש. אני שונאת לחשוב אפילו על סצינות כאלו.
מוסר השכל, זה שלנשוי שלי יש שבתות - לאו דווקא אומר שלי היו חגים.
בפעם הבאה אזהר יותר בבחירה שלי ולעזאזל, למרות שזה נשמע שטחי, על מה חשבתי שהזמנתי לביתי דרדק שעדיין לא בן שלושים...
