באנגלית קוראים לזה תרנגול הודו קר (cold turkey). המשמעות היא להפסיק את ההתמכרות בבת אחת. וכמה שזה כואב או קשה, לא להשבר. אין לי מושג למה השם הזה דווקא, אבל, לדעתי זו הדרך הטובה ביותר להגמל מהתמכררות, כל התמכרות.
ככה הפסקתי לעשן. כיביתי את הסיגריה האחרונה שלי ואמרתי לא אדליק עוד סיגריה וזהו. ומאז ועד היום, כחמש עשרה שנה, לא נגעתי בסיגריה, אפילו לא מציצה. היה קשה? בטח. אבל שווה.
אז זהו, מהכלוב החלטתי להגמל קלות, ובטח שלא קולד טרקי. בסופו של דבר זו התמכרות לייט. החלטתי שבימי השבוע לא אכנס לכאן שבוע שלם, ושאשתדל שגם בשבתות וחגים, לא להכנס לצ'ט. בינתיים לא נכנסתי :).
זה עבד. זה פינה לי זמן פנוי בראש. קשה לעבוד על משימות דחופות (והאמינו ידידי, ההתנעה של חברה גדולה, קשה אחרי כחודש של כמעט סגירה) כשהראש חושב על הפוסט האחרון, התגובה שלך לפוסט אחר, האידיוט שלא הפסיק להטריד אותך בצ'ט או משחק הרשת החביב שערכתי בשלשה, בשעות המאוד קטנות של הלילה...בזמן הקורונה, זה הפך לחלק ממני, והנה, בהנף החלטה הצלחתי לנקות את הראש מהזמזום הכלובי.
לא חשבתי השבוע בכלל על הכלוב! ויעילות העבודה שלי עלתה פלאים.
אבל יום חמישי, התחלתי להתגעגע ל"קבלות שבת" שלי. להפרד מהכלוב קל לי בהרבה מלהפרד מהכאב בישבני. האמינו לי, חייתי כמעט עשור עם מינון קטן מאוד של כאב כזה, לא קל. מבט בראי הראה לי שהישבן התאושש די מהר...נותרו עדיין סימנים מהקיין שהלם בי 50 פעם ביעילות כואבת שישה ימים קודם לכן, ובסופש לא אחשוף עדיין את ישבני בחוטיני, אבל אני והתחת שלי מסוגלים בהחלט להתמודד שוב עם כלי רך יותר, פלוגר או חגורה לא קשה במיוחד...מגיע לי אחרי שבוע באמת ארוך וקשה (ומעניין שככל שהשבוע עמוס יותר - כך הוא נגמר מהר יותר).
לשלוח מסר לדן? לא יודעת. ידעתי שיש לו תוכנית אחרת ליום ששי, וגם...שמישהי בכלוב מאוד מעניינת אותו, למה שאפריע לו בשלב הזה...(אם וכאשר יעלה צורך , אני בטוחה ש"היא" ואני נדע לחלוק. אני טובה מאוד בזה).
פניתי לאיקס (לא מהכלוב), אחד הראשונים אי פעם לחבוט בישבני. גם איתו שמרתי על קשר לאורך השנים והתאים לי בסוף השבוע הזה שחקן ותיק ומוכר, מאשר מישהו שאצטרך לחנוך אותו מההתחלה. כן כן, מכירה אותכם כלוביסטים, אתם תמיד הכי טובים בהכול - חוץ מלדעת בדיוק מה אני רוצה. וכן, אתם צריכים חניכה.
מאחר שאני יודעת בודאות שהוא לא גולש כאן, אני יכולה לכתוב מבלי חשש להעליב חס וחלילה. היה סשן טוב, לא יותר מזה, האיש כבר שנים שלא הצליף לא בי ולא באף אחת אחרת...ומרגישים את זה ב..היסוס שלו. זה קצת מוריד לי.
מה שמשאיר לי דילמה פתוחה, להכניס אותו חזרה לעניינים, או לאלף חדש, ימים יגידו. בינתיים יש לפני עוד שבוע ארוך, מרתק אך מעייף.
בסופ"ש הבא, זה דן, אתה שומע? שלא תהסס לי.
בינתיים, הבוקר, עברתי כאן על כמה בלוגים. מאחר ואני יודעת מי המאושרת לה הוא מקדיש מזמנו בימים אלו...קראתי גם אותם, את שניהם.
נדמה לי שמשהו טוב קורה בכלוב.
יתכן ואני טועה, זה קורה לי לפעמים. אך לא אשאל...גם לא שאפגוש בו בשבוע הבא.
אדע בעצמי.
