בעוד אני מתכננת והוא מתכונן, איך ומה אספוג בערב שבת המתקרב (לידיעתכם, סימני הקיין עדיין ניכרים שם מאחור), קיבלתי הקפצה דחופה לאירופה. אחת מהבאסות בלהיות בתפקיד בכיר...בעודי מתארגנת עם טיסה, מלון וכל החומר הרלוונטי (הכול בנייד, לא ממש מסובך), נזכרתי שלא הודעתי לו שלא יבנה על התחת שלי ביום שישי...רק בין שנזכרתי ועד שהייתי בנתבג הזמן היה קצר מדי. כך שרק מהטרקלין בנתבג התחברתי לשנייה לצורך אדומה קצרה. טיסת הבוקר לגרמניה היא מכה שלא ברא השטן. מוקדם בבוקר. להיות בשדה בשלוש וחצי. להגיע לשדה בגרמניה ומייד לקחת מונית לפגישה.
לא אכנס כמובן לפגישה (או בעצם לפגישות), רק אומר שהן נסתיימו אחה"צ ושסירבתי בנימוס ליציאה בערב מחמת העייפות. וטוב עשיתי.
כי במלון, שפתחתי כלוב. מצאתי את האדומה שלו...ישששש...
כתובת של קשר (אישה, אבל שיודעת) בעיר אליה הלכתי ושל מועדון מהסוג שאני אוהבת...
אוי איזה מתוק האיש הזה. מפרגן עד הסוף.
שאתעורר באמת, נכון לעכשיו אני עדיין מעורפלת לגמרי...אכתוב גם מה היה. ויש לכם למה לצפות...
ביי בינתיים, חייבת קפה חזקקק
לפני 15 שנים. 24 באוקטובר 2009 בשעה 8:55
