שולטת שאוהבת טוסיק אדום

*הערה* זה המשך לפוסט הקודם, כדיא לקרוא אותם כאחד.

כמובן שמצויידת בלינק למועדון, לקח זמן קצר עד שדפדתי באתר המועדון. נראה דווקא מדליק רק שהכול כתוב גרמנית. יאק! אז השתמשת במספר הפון שקיבלתי התקשרתי. ענתה בחורה שכבר ידעה מי אני, מה אני אוהבת ושאני עומדת להתקשר...תגידו שהוא לא משהו הבחור...קשקשנו קצת, שאלתי אותה על המועדון. ענתה שהיא מכירה אותו אבל שבאותו היום היא מוזמנת למועדון אחר, אקסלוסיבי יותר ושאשמח אם אצטרף. התברר גם שהיא לא הולכת לבדה ושאם ארצה שתדאג לי לבן זוג זה יהיה קל מאוד. כשהיססתי היא אמרה שזה ממש לא מחייב ואני פשוט אעזור לידיד שלה להכנס. התברר שלמקום אליו אנחנו הולכים אין כניסה לגברים בגפם, ואני פשוט אסייע לידיד שלהם להכנס. שאלתי לקוד לבוש והתברר שאפשר לבוא בשחור. מצויין, שחור היה לי. נתתי כתובת מס חדר ופון ונרדמתי בשנייה, לא לפני ששלחתי אדומת תודה לספידי. צלצול המכשיר הגיע מוקדם מהצפוי. "אולי תתצטרפי אלינו לארוחת ערב" שאלה אולריקה. אני השבתי בלמה-לא-רק-תנו-לי-זמן-להתכונן. מקלחת חפיפה, מבט במראה (המממ, מסומן עדיין הישבנון למקרה שיחליט להיחשף), פאן, בישום ולבוש. שחור, הכול שחור כולל חזייה וחוטיני שחורים. צלצול, הם למטה, ירדתי. ב.מ.וו גדולה (שחורה). אחלה, מישהו לא תפרן כאן זו לא תהיה ארוחת ביגמק. לא, זה לא שאני סנובית, אבל אתם באמת יכולים לראות את התמונה שלי על עקבים גבוהים, עם שמלת ערב קצרצרה, יושבת לארוחת ערב במקדונלד?
גבר יצא מהמכונית, 40 מינוס, גבוה, די הורס להגיד את האמת אבל נראה קצת לחוץ. הצגתי את עצמי והוא את עצמו - קורט לצורך הפוסט - ופתח את הדלת. גרמני או לא גרמני. בפנים מלפנים ישבו גבר ואישה שניהם ברכו אותי לשלום ואני הסתכלתי עליה. שיט, הוא עארס לא קטן הספידי הזה, איפה הוא מוצא נערות כאלו איפה, רשמתי לעצמי לברר באיזה אתר הן מסתובבות,עשוי להיות מידע מועיל ביום מהימים. היא הייתה גבוהה, בלונדה נוצצת, כחולת עין עם שמלת עור שחור ומחשוף שהגיע כמעט עד הפטמות. פחות משלושים ציינתי לעצמי. הבחור שלידה נהג ולא ממש ראיתי אותו.
ארוחת הערב לא הייתה במקדונלד אלא במסעדה קטנה ומאד נעימה. מוסיקה, אוכל טוב ושתינו יין. הרבה יין. הבנים התעניינו בסצינה המקומית "הישראליות נורא יפות" הם אמרו, ודי התאכזבו שאני לא באמת שולטת בתחום הזה. היא התעניינה בספידי, ביחסים בינינו ואם אני יודעת מתי מתכוון להגיע לגרמניה. (המממ...צריכה לקנא או משהו?) ואני רציתי לדעת לאן אני הולכת ומה המנהגים שם.
כל כך הרבה עיניינים בשיחה אחת שלא השתעממתי לרגע. ואז קורט התחיל להתעניינן בי. התברר שהבחור אכן לחוץ. הוא נשלט אבל ירוק ורצה לדעת כמה אני אכזרית. סיפרתי מי ומה אני והם פערו עיניים כאווזים. שלושתם. צחקתי ואמרתי שאני מורגלת לתגובות כאלו. את קורט הרגעתי כשאמרתי שאני לא ממש אוהבת לחטוף בפומבי כך שהוא לא צריך להלחץ ווולפי (שם בדוי של הבחור השני) אמר לו שלא ידאג שיהיהו די מתנדבות להתעולל בבחור יפה כמוהו ושהוא אישית מתנדב לטפל לי בישבן אם ארצה...נו ברור...
מצטערת, נגמר הזמן. חייבת לרוץ. המשך יבוא...