משורה יציל רק המוות

נינוש, אין לי מושג על מה ולמה אבל עשית לי עצוב.
שתדעי לך שעין שמאל שלי מוזגת ערק ועין ימין פולטת קוביות קרח. 😄

כשטיפי עצוב. הבקבוק בוכה.

דוקטור אני רק לשאלה.
יש לי H
נתנו לי I
מי יעשה לי V
מי ?

דוקטור נו


--------------------------------------------------------------------------------

אהבתי את הארוחה.

הנתח, הרוטב וההגשה לעילא.

טיפטיפה מלקק שפה, גבה ומגהק בתדהמה.

בת זונה..בת אלף זונות על מי את מזנקת מי ? מזנקת על מי את? מי את?
הקשר שלך לישבנך האו קשר קמאי עתיק יומין ויש לו מקבילות בספרות העברית.
אברמוביץ, הידוע בשמו הספרותי מנדלי מוכר ספרים, מתאר בספריו יחסים קרובים עם איבר אחר מגופו , איבר בולט, כןן
צדקתם, היהודים לא בדיוק "נתנו בפורנו" אז מה שנשאר להם זה איבר סמבולי אחר, האף היהודי.
את מסמבלת את התחת והוא סמבל את האף, שני איברים דומננטים, חזקים, משמעותיים בעם הנבחר.

"אלתר יקנה"ז הוא יהודי מסורבל בבשר ומפוטם וכרסו עבה. פניו טובעים בים של שערות צהובות ועכורות, שיש בהן כדי להספיק פאות וזקן ושפם גם לו לעצמו וגם לכמה וכמה יהודים. בתוך ים של שערות זה עולה כמין אי חוטם רחב ועב, חתיכה הראויה להתכבד בה, שרוב ימות השנה הוא סתום ובטל מעבודה, ובשנוי וסת, כגון בפרוס חג הפסח, זמן הפשרת השלגים, ובעליו נוטלו בכפו, שוקד עליו וגורפו, הוא משמיע כשופר תקיעות גדולות ויחד עם הברבורים, המזומנים ליום-טוב, נותן זמירות באותה שעה – וכל העיר בטלון הומה. אנשי המקום מגישים לו מנחת טאבק'ה להריח בה ומברכים אותו ואומרים: אסותא! אסותא! – אלתר יקנה"ז איש בטלון ומוכר-ספרים הוא, מכירי מימים רבים. לא חכים ביותר ולא איש דברים. והוא בריה בפני עצמו, פניו זועפים תמיד כאלו הוא כועס על כל העולם כלו, אף עך פי שאינו רע בטיבו."

ספר הקבצנים, מסעות בנימין השליש ועוד..לקרוא ולמות מצחוק. במקור נכתב באידיש אבל התרגום מצויין, הומור יהודי מדהים, מה אין שם..הומואים ולסביות ויחסי שליטה ..בקיצור לא המצאנו כלום.

אההה, איפה הייתי..המזנקת בישבן פעור ובזרוע נטוייה, אחלה זינוק..תמשיכי כך.

טיפי, קושר קשרים ומתיר אסורים

נ.ב.- אין סופר כזה.
יהודים כשרים לא מחטטים באף
טיפי לא קורא ספרים, הוא ממציא אותם לאור

אני מת על האתר הזה. הכי הזוי בעולם.

טיפטיפה דוחף עפרון HB לעין מסובב בכוון השעון
וכשהדם מטפטף ומכתים את חולצתו הלבנה הוא נזכר ומחייך..לפחות הוא בלי מחשוף.

פוטטו את צוחקת ממני?
בפוסט הקודם בקשת בלי סמים. נראה לך?
שתדעי שממש השתדלתי וכמעט הצלחתי..עד שנתקלתי,קראתי את הפוסט שלך, הנוכחי..כןכן לצערי נשברתי,התרסקתי ולאקמול נפלתי.

טיפי..הולך לבוליבוד

שוב כתבת עלי..מתוקה. שתדעי שהכל מוכן לחתונה
בוורסאי כבר תקנו את הרצפה ויש להם אחריות מלאה ..לשעה. ואת ריפרף הזמנתי לעבוד על התפאורה. ופולטי יהיה אחראי על ההגשה
ומיטלוף כמובן ישיר עם הלהקה
וליידי גאגא תעצב את ההינומה
ולאולם נגיע לא בכירכרה אלא באוניה
ולוחמי קומנדו חסונים עם רובי צבע
ישאו אל על את הכלה
ומינימי ישא דברי ברכה

ואני..מה נשאר לי לעשות?
לבדוק את אם הכלה האם היא יהודיה או סתם פולניה

טיפטיפה, צועק..מקודשת מקודשת את, לאא..את את את

יום ראשון "מועדון הקצינים" רח' הארבעה ת"א.
קצת לפני חצות והמקום מלא.
אנחנו על הבר, המוסיקה חזקה מקשה על ניהול שיחה,
סיבוב שני, אני כרגיל ערק וקרח בצד, היא שקועה בקוקטיל עם שם ארוך ומלא צבעים.
את ורד הכרתי בבית חברים במסיבת יום העצמאות, מסיבה וונילית סטנדרטית לא משהו. דברנו קצת, החלפנו טלפונים ומאז קשקשנו בטלפון אבל לא נפגשנו.
הבחורה בסדר, נראית טוב, חכמה, שנונה אבל העסק חורק, לא זורם.
פגישה שניה שלנו ואם היום לא יזוז משהו העסק גמור,האמת גם הפגישה הראשונה לא הייתה הצלחה ונקטעה עקב אילוץ של ורד.
הלוקיישין לא ממש עוזר, קשה לדבר וכל משפט הופך לשיח חרשים. לאט לאט
השיחה גוועת ואפילו רעש המוזיקה לא מצליח להאפיל על השקט שביננו.
וורד רוכנת לעברי וממלמלת משהו לא בדיוק שמעתי עשיתי לה תנועת לא שומע לא מבין
ואז היא רכנה שוב וצעקה "אני הולכת לשירותים". סימנתי לה עם היד רגע, שימי עין על הנייד,
דקה ואני חוזר, לפני שהספיקה להגיד מילה, קמתי חציתי את הבר ויצאתי החוצה.
הדלקתי סיגריה שאפתי שאיפה כפולה (שאיפת ערסים) קשקשתי קצת עם הסלקטורית
וחזרתי. וורד הייתה כבר על קוצים."איפה נעלמת?" חשבתי שראיתי פקח ורצתי לרכב
השבתי. לפני שהספיקה לזוז אמרתי לה, אני מת להשתין דקה אני חוזר, "גם אני" אמרה
"טוב נו חכי שניה תשמרי על הכסאות שלנו ..שניה אני פה." וורד עקמה את הפרצוף, נראה שאני מתחיל לעלות לה על העצבים. הלכתי לשירותים, לקחתי את הזמן, התעכבתי במכונת סיגריות וכשחזרתי אמרתי לוורד, שלא תעיזי להכנס לשם..יש הצפה וסירחון פחד" אני אבדוק אצל הנשים אמרה וורד והחלה לנוע בכיוון, תפסתי בזרועה ואמרתי, מותק כבר בדקתי, צחנה נוראית, בא לי להקיא את הנשמה.
וורד ירדה מהסטול הכניסה את הנייד והסגריות לתיק ואמרה, בו נזוז נמצא שירותים כי אני ממש לחוצה.אמרתי אין בעיה, אני משלם ואנחנו עפים מפה למצוא לך שירותים נורמלים. . אוקי אמרה, אני מחכה בחוץ, אין בעיה השבתי. נגשתי לברמן סדרתי את החשבון צ'פרתי אותו בטיפ יפה ובקשתי שחברה שלי תכנס תעשה קטע כאילו יש בעיה עם כרטיס האשראי , עלי אחי אמר וחייך.
לאחר כמה דקות וורד נכנסת בסערה "מה קורה ? נרדמת? אני לחוצה פחד? נו..שלמת?"
לא, יש בעיה בקופה הכרטיס לא עובר אמרתי, מה? אין לך מזומן? שאלה , לא , יש לי רק לטיפ השבתי.
טוב כמה זה? שאלה 130 אמרתי , תגהץ על שלי אמרה וורד,,לא נעים השבתי. וורד נעצה בי מבט של נהג דורסני ואמרה "תקשיב לי, אני עוד דקה משתינה פה באמצע הבר וזה יהיה פחות נעים.הבנת?!"
אמרתי אוקי, הבנתי . וורד פתחה את התיק שלפה את הארנק וכשהעיניים שלה נעוצות בארנק אמרתי
"אוו סוף סוף הקופה גיהצה". שרבטתי עלק חתימה על הסליפ ויצאנו..יצאנו? וורד כבר הייתה בחצי ריצה.
הגענו לחניון הארבעה, נכנסנו לרכב וורד אמרה קח אותי הבייתה, דחוף, מהר, בטיל. ברור השבתי ברור,
הבעיה שהרכב סירב להתניע..טוב נו..כשמקישים קודן שגוי..אז אין למה לצפות. וורד כבר על סף בכי
ואז הסתובבתי אליה ואמרתי, צאי מהרכב. מה? היא גמגמה, שמעת אותי, צאי מהרכב ותמתיני ליד הדלת.
המומה היא עשתה כדברי, גם אני יצאתי מהרכב, החניון היה חשוך וריק, שעת לילה מאוחרת .
וורד, הסתובבה אלי והתחילה לדבר..תסתמי אמרתי לה, תסתמי ותני לי לעזור לך.
רוצה עזרה.? וורד השפילה מבט והנהנה בראשה, לא הבנתי ולא שמעתי, את רוצה עזרה, את רוצה שירותים, כן בבקשה היא ענתה בקול חלש. אוקי מותק שימי לב. תשעני עלי כן ככה הפנים בשקע הכתף
האגן רחוק ממני, יפה, פסקי , ועכשיו תשתיני, אני לא יכולה היא מלמלה, אני לא יכולה להשתין במכנסיים אמרה, ששש מותק, זה רק גינס והכל רחיץ הרגעתי, תשתיני מותק או שאני אשתין עליך,
הבחורה שמעה את המשפט והתחילה להשתין כמו ברז, משתינה ובוכה ונאנקת, לא הבנתי אם היא בוכה או גומרת, השתינה וגופה רועד בידיי ורגליה כמעט קורסות. לאט לאט נרגעה לטפתי את שיערה
ושאלתי איך היה והיא ענתה מדהים בחיים לא גמרתי ככה כולי רועדת. .חייכתי ואמרתי אני שמח, חבקתי אותה ולחשתי לה באוזן תרדי על ארבע תפתחי את החולצה תשלפי את השדיים מהחזיה. מה למה? היא שאלה, מותק, עד שמצאנו שירותים .את מתכוונת לתת לי להתאפק? עניתי ואחזתי בשערה ולאט לאט משכתי כלפי מטה עד שוורד התישבה במרכז שלולית השתן שהיא יצרה, אני ממתין אמרתי, וורד הרימה מבטה ופתאום חייכה והמבט ההמום התחלף במבט מתריס הרכינה גיווה, כופפה ראשה וליקלקה מהריצפה.

פוסט זה פורסם בניגוד לדעת המחבר ונועד לרצות את המערכת והמוציא לאור.
המחבר ממש לא מרוצה מהפוסט. חושב שהוא דלוח, אנמי ועדיף היה שלא יפורסם.
הקורא המתוחכם רשאי לרקוק שלוש פעמים כאילו ודרס חתול אפרו-אמריקאי

שבעה שלבים עוברת האהבה עד שמזדככת.
ובקבלה נאמר שרק אישה אוהבת יש בה את העוצמה להכיל את
כל השלבים.
שלב הקבלה, שלב ההכלה של בן הזוג הינו שלב תחילי
זה השלב שבו מתקבע מערך הכוחות הבנזוגי
שבו האישה לומדת לוותר על האגו לספוג את העלבון , וללכת אחריו בעיניים עצומות.
זה הנדבך שמחליף את המגננה באמונה את המוחשי ברגש
זהו הבסיס עליו בן הזוג נשען והופך מכובש למגונן
זה השלב שבו ניצחון האחד הופך להצלחה של זוג
וכל זה תלוי לצערי בתבונת האישה ואינו נתון כלל לתבונת הגבר.

טפי מגייס את הקבלה להצדיק את השטויות שהוא מפיץ.

ממש לא משנה איך אני נראה
מה שאת רואה\חוזה כך אני נראה
אם תרצי אהיה גבוהההה
אם תרצי אהיה בהיר עור
אם תרצי אהיה גבר או גבירה אם תרצי
גם כחול עיניים אני יכול
לרצות להיות אם תרצי

טיפטיפה, מפגין גמישות מחשבתית.

רק שתדעי שאני קורא באדיקות את מסעותייך ברחבי גופך
וגם את פעימות ליבך אני שומע
את פסיעות השחרית שלך כשהטל עדין ניגר מהעלים..
ואני אומר כוס אומו זותי..איפה היא חייה, בארץ ללהלנד? מה זה פארק היורה?
אז ככה ושלא יעבדו עליכם,
בטבע יש נחשים ושאר מיני בישין, יש מועצה שמחלקת קרקעות ומכסות למקורבים.
הרכבת בקושי נאחזת במסילה ופעם ביומיים זורקת עצמה ממנה בניסיון לגמור אחת ולתמיד עם הסבל הנורא בו אלפי אנשים מזיעים ונרגנים עולים עליך, צועקים, דוחפים ומלאים בטענות שאיחרת, שאת מסריחה שצפוף..יילא נמאס טו טו עליכם עוד מילה ואני עפה מהמסילה.
ניני..את לא באמת קיימת,נכון? את בטח מייזם של הרשות לפיתוח הגליל או משרד התיירות, לא?
רק מלקרוא אותך בא לי לקנות בית בכפר ולגדל שני דונם אמבורגר,ארבעה ילדים כלב שני חתולים טווס ותוכי ואם אפשר גם כמה
תאילנדים.

טיפטיפה טוען שרק שלושת השורות הראשונות בפוסט כנות וכל השאר זה יצר הרע והקינאה שניני רועה בשדות זרים.