|
|
|
המדוזה. אמרה..חחח הוא לא מכיר אותי
הוא חושב שאני כמו זו מהשנה שעברה,
המנייק יצרח שאשרוף לו את הנשמה
הנמלה האדומה אמרה אני לא באמת ג'ינג'ית,
אני רק צבע מורחת,אבל, על תתני לצבע להטעות
שבויים אני לוקחת ועוד איך לוקחת
והכי הכי חביב עלי לצרוב לו את התחת
ולי, מה יש לי להגיד? שתי פרחות מעצבנות
מהסוג שמחרב מסיבות
ואינן משאירות ברירה, אלא להשאיר להן את הזירה
ברגע שהן נשארות לבד, הן משעממות את עצמן
ומתפוגגות.
טיפי מבכה את מר גורלו
כבר ספרתי לכם שבעברי הצבאי הייתי חבלן, לא סתם חבלן אלא החבלן ..ממש מומחה
וככזה קניתי לי ידע רחב בסוגים שונים של מנגנוני הפעלה, השהיה ופיצוץ
ובנוסף במגוון חומרי נפץ, מחומר נפץ פלסטי שהוא הנפוץ ביותר (DRV)
ועד לחומרי נפץ נדירים כגון "אלסטרון כחול" (STC)
לחבלנים אין תשע נשמות. לחבלנים להבדיל יש מאות מיתות
כל פעם שאתה מוזעק, האזור נסגר , אתה לובש את החליפה הכבדה והמסורבלת ובעודך עושה את דרכך לחפץ החשוד..אתה מת. אתה מת כי אתה נפרד מהחיים, נפרד מהילדים, נפרד מהאישה, מההורים מהמשפחה מהכלב שלך מהעבודה
והצוואה כבר כתובה והאוויר בריאות קפא ואפילו עגלי הזיעה אינם כבר שלך
באותו רגע אתה מת, ורק לאחר שסיימת את העבודה, אתה זוכה בחיים בחזרה.
ובכל לילה של יום כזה..אתה חוגג את החיים וזו שאיתך לא תופסת מה לכל הרוחות
קורה לך.
אני בטוח, שאם משהו יבדוק הוא ימצא שרוב ילדי החבלנים נולדו ביום בו הפצצה לא התפוצצה.
טיפטיפה, נוצר מטיפה שהשתיירה.
"כשכיביתי את האור, נשמתה הייתה קלה כל כך עד שבדקתי את הדופק שלה כדי לחוש שהיא חיה.
הדם זרם בעורקיה בשטף כמו שיר שהתפצל עד למקומות הכמוסים ביותר בגופה וחזר אל ליבה לאחר שטוהר
באהבה"
גבריאל גרסיה מארקס
קצת לפני הצהריים היא צלצלה, נשמעה נרגנת, עצבנית,
"היום היא אמרה, חרא של יום, אני לא מתפקדת , חסרת מנוחה, אני במצב רוח חרמני במיוחד, אני ממש נוטפת, חייבת, חייבת שתרגיע אותי, הכול בוער לי,הכוס מגרד לי, נפער בי בור של אי שקט נו טיפי יש מצב לאקמול של צהריים?"
סורי אמרתי..תרגיעי אין מצב..לא צהריים ולא נעליים..אבל איך אמורים בעותומנית "כששפחה נזקקת כל העיר רועדת"
תשיגי נייר זכוכית מספר אפס ותסמסי לי, "מאיפה אשיג נייר זכוכית אני במשרד ולא בטמבור אמרה, התבכיינה
הבת זונה". הבנתי.. אמרתי ונתקתי. אחר מספר דקות היא מסמסת ,יש היא אומרת ומה עכשיו?"
קחי מספריים ושדכן ואת הנייר גם, כנסי לשירותים והסירי תחתונים. את נייר הזכוכית גזרי מעט צר יותר מהפס של התחתונים
שדכי את הנייר לבד ממש כמו תחבושת..כן זאת עם הכנפיים לבשי את התחתונים וחזרי למשרד "בן אלף זנונים היא אמרה
מה אני נגריה?" חחחה צחקתי, דווחי לי עוד שעה בקשתי ונתקתי.
אחרי שעה..מסרון..,"טיפי..אתה גאון..הנזילה פסקה, מה שנשאר זה לסתום את החתכים עם דבק אפוקסי ומעליו למרוח, שכבה אחת של צבע נגד חלודה .שכבה של צבע יסוד ולסיים עם לכה וורודה... מאנייק אני בדרך למיון."
טיפטיפה..טוען שהרעיון מדהים, התכנון גאוני והביצוע מושלם
ובכלל התוצאות מדברות בעד עצמן. החרמנות נבלמה, הנזילה נעצרה, השפחה נרגעה
אז מה בדיוק הבעיה?
טיפי מציב סימן שאלה.
אמר נפוליאון "אני לא צריך גנרלים אמיצים אני צריך גנרלים עם מזל"
ואמרו גם ש.."צדיק מלאכתו נעשית בידי אחרים"
ואם עובדות אי אפשר להתווכח.
ועובדה..המצעד צעד!
לא בחשכת הליל ולא בשדרות רוטשילד
ואפילו לא בניצוחי, אבל ללא ספק
בהשראתי.
מאה אלף שולטים ונשלטות צעדו באור יום, במדים ברחובות ב"ב וירושלים
אין ספק שזו הפגנת הכח המרשימה ביותר שידע המגדר
השפחות מאחור והשולטים מקדימה
מעילים שחורים מול שביסים
אנרגיות מוטרפות באוויר
אלות ואזיקים יריקות ודחיפות
ומי יכול לדמיין מה קורה
בתא המשחקים
אוחח על החסידים..הסקס נוטף להם מהשפתיים
טיפטיפה. נצר למשפחת מופקרים
רק התעוררתי ונפלתי
לאורגיה של צבעים
נשאר רק לברר עם אני על LSD
הכדור האחרון שנשאר לי
משנות השבעים
או סתם תקוע עם
LCD 50 אינץ ו-64 מליון צבעים
טיפי, מאבד כיוון
כשמישמרות המהפכה משכלות רגליים
גם המעצמות חורקות שיניים.
ואין שום קשר
לעובדה שאתמול לפנות בוקר
ביקשה ממני מלצרית חמוצת פנים
לפנות את הבר כי היא מתה לישון
ורוצה כבר לסגור
ובדרך לרכב דד אחד מתך שניים
פגש שתי בחורות
עם גן חיות על הידיים
ומי שחושב שאני הזויי
יש לי עדה אחת
ולה אגב..
דדיים שניים
טיפטיפה מצהיר שהאמת אינה משקרת וגם אם כן ממילא אף אחד לא מרגיש
הבוקר התעוררתי כשתאוותי בידי..וידי שבדרך כלל אינה קפוצה..אחזה בתאוותי בהתרסה כאילו מופתעת שהתעוררתי מוקדם מהצפוי
ותפסתי אותן על חם. המחשבה הראשונה שחלפה בראשי היתה..הנבלות עושות חיים ואפילו לא טורחות להזמין אותי לפליי רום, מצד שני..אחרי שנים של השקעה...החברה למדו לשחק לבד, בשקט בלי להעיר אותי..תודו יש בזה קצת נחת.
חייכתי לעצמי ומלמלתי..לפעמים צריך לדעת לעצום עין..עצמתי את שתיהן נשמתי עמוק וחזרתי לישון.
המסקנה שלי, סובלנות מובילה לסיפוק
ידו בכול ויד כול בו
*פרסום חוזר ..קרדיט לפוסט "הגזע" של לילמיי
כמו בכל שנה, צעדתי במצעד, פגשתי מלאן חברים, נופפתי בדגל, רקדתי, שרתי ומזה נהנייתי
וחשבתי,
יכול להיות שהגיע הזמן?
לבדוק איך זה עם גבר עם שפם?
בכול זאת זה אני שמטיף ל-"ראש פתוח"
שמצהיר שהחיים זה מה שאנחנו עושים
ולא ממה אנחנו פוחדים.
מה כבר יכול להיות,
מה כבר יכול לקרות.
אם טיפי יתן לגבר שרירי למצוץ לו את הבהונות
ואם זה טוב לשישים מליון טורקים
למה שטיפי לא ישנה את החוקים
לא ואין לזה כל קשר לעובדה שאני מלא עשן
וששתיתי ערק כמו עוג מלך הבשן
זו פשוט חשיבה רציונלית
הרי גם לנשים יש שפם
וממילא אני עושה אותן אנאלי, בנאלי ומתי שבא לי
אז..על מה בדיוק אתם חושבים..בא לי?
טוב נו..כפשרה זמנית ורק לבינתיים
אסתפק בשיפחה עם שפם על השפתיים
טיפטיפה, חד תאי,דו מסלולי ותלת פאזי.
בחיפוש אחרי הנעדרת והבלתי מושגת פילייה.
תאורה: 196 על עקבי סטילטו, גורבת גרבי כדורגלן ביתר ירושליים, בית שחי לא עשתה מזה שנתיים.
עיניים לה שתיים וריסים על ההעפ..עפיים.
כל הרואה אותה מתבקש לברוח מייד ונא לא להודיע לי אפילו לא לנייד
הבת זנונים , מהלכת עלי אימים
את שנתי טרפה, מספרים שאותה אף שולט לא שרד.
אז למה אותה אני מנסה לאתר?
חחחה, כדי לברוח לצד השני של העיר
כמה שיותר מהר.
טיפטיפה.
