לפני 14 שנים. 21 ביוני 2010 בשעה 23:00
עייפה מכל זה ולא בא לי ללכת לישון ולקום מחר. אולי הוא צודק ויש אלפי סיבות להצדיק את זה. אז למה רע לי כל כך. למה אני עדיין חיה באשליה שאנחנו ניפגש וכלום לא קרה. אני שונאת את זה. לא פלא שאני מפחדת כל כך לאהוב שבכל פעם אני נכווית מחדש ובא לי למות. נמאס לי להשלות את עצמי ונמאס לי כשאף אחד לא מסוגל לאהוב אותי ולקבל אותי באמת. אני יודעת שאני אדם לא קל ולפעמים צריך גם מגן ביצים אבל אני עדיין אוהבת ואני רוצה להמשיך לאהוב אותך. רק חבל שרק אני מרגישה ככה. לצערי ואולי לצערך חברים לא נוכל להיות. אני לא מסוגלת. אני מצטערת. כנראה שגם לא ניפגש- אפילו לא במקרה. לא קל לי איתך לא היה. אבל אני יודעת שאם היה לי קל כל כך זה לא היה שווה רגע.
אני אוהבת אותך