מנסה בכל כוחי להוציא אותך מהראש שלי בכל מובן החל מהשם ועד לפינה שבה אתה מניח את ראשך. נמאס לי לבזבז על זה אנרגיות ומחשבה ויש שאומרים שזה האגו שנפגע ויש שאומרים שזה ענייני הלב. אז דרושה איתו שיחה כי נמאס לי להתעניין ונמאס לי לבכות עליך למרות שדמעותיי כבר יבשו מזמן.
ניסיתי להמשיך ולא כי זה היה קל ולא כי חיפשתי תחליף כי אני רוצה בשביל עצמי לשים את זה מאחוריי אבל הלב שלי דורש אחרת. צפה בזכרונות ומחשבות והטריגר הקטן הזה מפיל אותי. אז חשבתי בהתחלה שאני אוכל לתקן וזה ידרוש כמובן הקרבה מצד שנינו ובעיקר ממך אבל זה אפשרי והזמן הוכיח לי אחרת ולא רק בגלל שהוא ממשיך בלי עצור אלא גם בגלל שעם הזמן אני רואה עם מה התמודדתי באמת וכואב לי שנתתי לעצמי ליפול ברשת הזאת. אני רואה את עצמי כאישה איטיליגנטית שלא נותנת לרוחה להישבר מאכזבות ואולי גם אכזבות שלא שוות את הדמעה בעין שמאל ועם זאת אני מתעסקת בעניינים בלי סוף.
זה היה ברור כשמש ההמשך והאמת ציפיתי שזה יבוא עוד לפני והפתיע אותי שזה בא רק בשלב מאוחר יותר. אני שאלתי אותך על זה אינספור פעמים כי חשדתי וכי אני אישה שיודעת. האינסטינקט שצעק בי היה צריך רק תווית אבל הוא היה שם. הוא הרגיש את האמת זועקת וכעבור זמן מה ההוכחה. אני לא מכבדת אנשים שמשחקים בי או ברגשותיי ויכול להיות שהכוונה לא הייתה שם מלכתחילה או טמונה עמוק בפנים ולא נדרש הרבה זמן כדי שהיא תתפרץ החוצה בסערה. אתם מבחילים אותי מכל בחינה והמחשבה הזאת גורמת לי להקיא החוצה את כל תוכן ארוחת הערב שהייתה. בא לי לצעוק את זה בפרצוף שלכם כדי שתבינו אבל אני בטוחה שאתם מבינים ואני לא צריכה את ההשפלה הזאת כי היא לא מגיעה לי. אני אדם יותר. אתם דוחים ואני רק מקווה שתקבלו כגמולכם ואני לא אעשה דבר כדי להתערב. אני מאמינה שזה ייעשה בשבילי. וכשאמרו לי מחברינו שאני לא מגיבה בהתאם זה הצחיק והעציב אותי כאחד כי אף אחד לא חשב להפנות אצבע מאשימה כי אתה מקסים וטוב לב ומדהים. אתה פשוט בדיחה. מפריע לי קצת שאני היחידה שרואה אבל אני אמשיך ומקווה שהדברים בשבילי יסתדרו לטובה.
לפני 14 שנים. 7 ביולי 2010 בשעה 7:35
