Down To The Well

ומחטים של פחד תופרים במדויק כותונת משוגעים עבורי. עכשיו זה הזמן, אשק לחול לשלום ואל השמיים אתרצה ואלך לצלול במעמקי מנהרות סבוכות ללקט עוד חלקי חיים וכח הרחק ממני מהשאון והמולת השקר, מלמולים אחרונים מבעד מסך דמעות דלוחות אשר מליחותן הוסרה באישון חיי, שוב אמחל על גאוותי , על שכלי , מתוך אמונה שבצהרי יום מואר זה אינני , אלא כעיוורת באפלה .
אל המנהרות אפסע ובדרכי לשם אשנן את תפילותיי הכנועות למגעו המלכותי של האומץ, אבקש אומץ לפחד, כי אז אולי , רק אולי אוכל להסיט את פרוכת ארון הבלי ברעד, לאט. חיי אינם חיים בתוך שקיות סבל מקובעות וידועות, אלו אשר נושאות את שמותם ההדורים של האהבה של החברות החיבור והנתינה, אני טיפשה מקולקלת ואינני יודעת מאום לכן אשק לחול, ואל השמיים אתרצה ואלך.




* באהבה לכל שותפי לגורל :)