מים גנובים

החיים שלי ממהרים. הכל קורה כאן ועכשיו.
אני נושמת- חיה. הכל סביבי מתרחש כמו ריקוד אקזוטי.
אני שולחת מבט, מבט חטוף ומבחינה ...
הוא נוגע בי, אוחז סוחף, מרטיט את יצריי ואני חושבת עליך, על כל מה שלא נאמר עדיין.
על כל התחושות שהחסרתי איתך, על הצמא אליך.
המבט שלך מרעיד לי את הגוף.
העולם שלי בתנועה ורק אנחנו נעצרנו.
אני עודני דוהרת, נוסקת, ממריאה.
אני מרגישה. מרגישה אותו על גופי.
מתמסרת-
כמהה
אל מי?

בעומקי מבטו הוא סיפר לי הכל-
מגע מרפרף על דמי האדום.
גבול שנפתח אל הים ויודע-
שיש לי בשקט רצון משווע.

הוא ניכנס לתוכי כגלים בלבן,
מטפטף את גשמיו כדקות של הזמן.
מאחור מהדהד קולו הנישגב-
ועבר מתרחק הופך לעכשיו.

תן לי לגעת בפירות אסורים
אני היא ההדק שכוחותיך לוחצים.
משליך את דמותי לתמונה אפלה,
אני רקיע שחור באופק דממה.

נגוס בליבי עד זוב הדם
שלא ישאר בי צלמו של אדם.
אהפך לחלל מתרוקן מתוכנו
כל זאת ראיתי בעומקי מבטו.