מים גנובים

בעומקי מבטו הוא סיפר לי הכל-
מגע מרפרף על דמי האדום.
גבול שנפתח אל הים ויודע-
שיש לי בשקט רצון משווע.

הוא ניכנס לתוכי כגלים בלבן,
מטפטף את גשמיו כדקות של הזמן.
מאחור מהדהד קולו הנישגב-
ועבר מתרחק הופך לעכשיו.

תן לי לגעת בפירות אסורים
אני היא ההדק שכוחותיך לוחצים.
משליך את דמותי לתמונה אפלה,
אני רקיע שחור באופק דממה.

נגוס בליבי עד זוב הדם
שלא ישאר בי צלמו של אדם.
אהפך לחלל מתרוקן מתוכנו
כל זאת ראיתי בעומקי מבטו.