לפני 14 שנים. 7 בנובמבר 2009 בשעה 1:38
החיים שלי ממהרים. הכל קורה כאן ועכשיו.
אני נושמת- חיה. הכל סביבי מתרחש כמו ריקוד אקזוטי.
אני שולחת מבט, מבט חטוף ומבחינה ...
הוא נוגע בי, אוחז סוחף, מרטיט את יצריי ואני חושבת עליך, על כל מה שלא נאמר עדיין.
על כל התחושות שהחסרתי איתך, על הצמא אליך.
המבט שלך מרעיד לי את הגוף.
העולם שלי בתנועה ורק אנחנו נעצרנו.
אני עודני דוהרת, נוסקת, ממריאה.
אני מרגישה. מרגישה אותו על גופי.
מתמסרת-
כמהה
אל מי?