לפני 13 שנים. 28 ביוני 2011 בשעה 23:10
לפעמים כמו עכשיו אני מצטערת שאתה לא קורא אותי. מצטערת שאתה לא יודע. ברוב הימים אני שמחה שאתה לא, כי כך יש לי את החירות לכתוב בלי לרמוז ובלי להסתתר
אבל היום הייתי רוצה שתקרא
שתקרא את הפחד, הקמאי בתוכי להתקרב ולקרב אותך אלי,אותי אליך. ואתה עושה את הכל נכון, אומר את המילים הנכונות ומאיר בי את הרצון שקבור שם עמוק, כל כך עמוק במצולות. אבל עמוק מזה נמצא ה-פ-ח-ד
ובא לי להגיד לך - אתה נוגע
והכי בא לי להגיד לך - תשאר חזק כי אתה מגיע