חויה מתקנת...

נשמתי,
אנחנו מדברים כמעט בכל יום...
אני שומעת את כל מה שיש לך להגיד ולפרוק.
בהתחלה הגבתי, לאחר הרבה חשיבה, אבל הגבתי.
אמרת לי שזה בסדר, ושאתה לוקח לתשומת ליבך, אבל אתה לא מסכים.

עברנו המון יחדיו...
אני סוג של קיבלתי אותך לעבודה.
התקדמנו גם ביחד, באמת שעברו המון,
את ההתחלה, את ההתאהבות שלך בי, את האכזבה שלך ממני שידעת שזה לא יקרה,
את זה שהבאת את חברך לעבודה והוא התאהב בי..
את כל משולש האהבה הזה עברנו.
גם את זה שהבאתי מישהי חדשה לעבודה ואתם התאהבתם..
עד היום אתם ביחד.

חמוד שלי,
אני אוהבת אותך ממש כמו אח.
תיזהר.
אני יודעת שאתה לא אוהב את זה, אבל אני פוחדת עליך!
אני יודעת שאתה לא ילד, ושאתה מתעצבן מזה,
אבל אתה לא במקום הזה..
אתה לא במקום שלה.
אני מאוד מכבדת אותה. היא בחורה מדהימה.
אבל לא מספיק בשבילך.
בפנים אתה יודע את זה
אני רואה את זה עליך שאתה מסתכל עליי...
רוצה שאני אגיד לך משהו אחר, אבל תמיד יוצא אותו המשפט....
זה לא ישתנה יקירי
ואם זה ישתנה סימן שאני לא דוברת אמת, או שממש ממש התרחקנו.

אתה לא במקום שלה, והיא ממש לא במקום שלך,
כבר נפגעת.
למה שוב בכוח?!...

בחרתי בשם 'אחי היקר' לפוסט הזה מפני שאתה באמת כמו אח שלי..
אומנם לא קרבת דם.
אבל את הקרבה הנפשית שיש בינינו, אף אחד לא יקח

נשמתי,
תהיה חזק.
ולא משנה מה יהיה, גם אם תבחר להקשיב לי וגם אם לא-
אני כאן בשבילך...
אוהבת אחותך!