וואו...
באמת שדי הרבה זמן לא כתבתי..התגעגעתי...:)
אז ככה,
עברתי לתפקיד חדש שרציתי מאוד,
האמת שממש נחמד שם...
ויש אחלה נוף 😄 (ולא אותו 'נוף' שאני רגילים לראות מהחלון)
אבל אז אני נזכרת בו.
בלי שאני רוצה..
נזכרת איך הוא אכזב אותי,
נתן לי את החיזוק החלקי הזה..
כי זה מה שהוא יודע.
היה עדיף שלא תתן בכלל ימעפן.
ברגע הכי קריטי,
בשלב הקיצוני ביותר
הוא ידע לפלוט 'אני אוהב אותך'
חשבת ששכחתי אהה?
אז לא.
איזה קטע ברגע המתאים ביותר.
לפני שבוע הייתי במסיבה עם חברה,
היה נחמד אבל שונה..לא כמו פעם
היא גרה לידך.
לא יודעת מה עבר לי בראש, הייתי חייבת לעבור ליד הבית..
לראות אם הרכב שלך שם.
איזו אהבלה...לא יודעת מה חשבתי לעצמי.
אבל כל המחשבות ה'יפות' מתנגשות עם המכוערות.
והמכוערות הן שאתה אכזבת ופגעת, בלי רחמים.
אז...
מקווה שעוד כמה חודשים אתה תהיה כבר זיכרון ישן...ללא געגוע מיותר
ואז מישהי אחרת תקבל את 'פצצת החיזוק החלקי' הזה שלך..
בהצלחה.
אתה זקוק לזה קצת יותר ממני והיא, מי שלא תהיה- קצת יותר ממך...
לפני 14 שנים. יום חמישי, 28 באפריל 2011 בשעה 23:00