חויה מתקנת...

זה היה צפוי.
חזרנו לקשר.
כמה חודש' התכתבויות,
כמה חודש' טלפונים.
בינתיים אין מגע פיזי.
מדברים, צוחקים, כמעט ולא נפגשים.

אתה תפוס.
שנתפסת על ידה אמרתי לך שאם היית פנוי, הייתי יוצאת איתך.
והייתי עושה הרבה יותר
ואילו חלומות שהתחלתי לחלום...
זה התחיל בליטוף...
סה"כ ליטוף..
משם...קשירות, נשיכות, הצלפות שיהפכו את עורך לסמוק לא כהרגלו.
מה הייתי עושה רק בשביל לקשור אותך לכיסא!
הייתי מגרה אותך כמה שעות טובות, עד שהיית מתפוצץ!
וגם אז...היית מבקש את רשותי.
רשותי לגמור.
רשותי לדבר.
רשותי לגעת.

ושוב, זה היה צפוי.
כל עוד אתה תפוס, אני לא אעשה כלום.
ואני גם לא אשב בצד.
כנראה שכך הכל היה צריך להתנהל.
אתה איתה שם.
אני כאן.
בחלומות אנחנו ביחד...
וכנראה שגם ברגש.
אני גם אוהבת, אני לא קרה.
אתה מספיק גדול להבין את המסקנות שלך.

אל תדאג יקירי.
תקבל חום,
לא עכשיו
עוד מעט...

וכשזה יגיע....נהיה בגן עדן