הירהורים

כל כאב שהוא מעניק לעורך,

בונה עוד חומה לליבך.

והרי זה ידוע וגלוי לעיניי,

הפחד שלך לחשוף את עצמך.

קל להכיל כאב על גופך,

מאשר להכיל כאב לליבך.

אבל הדרך היחידה להמריא לשחקים,

היא להחשף לאחרים.

במצלחה ילדונת לשחק עם הלהבה

רק שלא תגרום לך לשנות מצב צבירה.

יום אחד, נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק.
הסוס זעק במשך שעות בעוד האינדיאני חושב מה יעשה.
לבסוף, הוא החליט שהסוס זקן ושבמילא יש למלא את הבור, ופשוט אין טעם לנסות ולהוציא את הסוס.
הוא קרא לכל השבט לעזרה. כולם החלו שופכים עפר לתוך הבור. בתחילה, הבין הסוס מה מתרחש ובכה מרות.
אבל אז, להפתעת כולם, הוא השתתק.

כמה דקות אחר כך, הביט האינדיאני הזקן מטה אל הבור ונדהם למראה עיניו.
עם כל חופן עפר שפגע בגבו, עשה הסוס דבר מדהים! הוא ניער את העפר וצעד צעד אחד למעלה.
במהרה, נדהמו כולם לראות את הסוס צועד אל מעבר לשפת הבור ומסתלק משם בדהרה!

בסיפור הזה יש כמה תובנות לכם החוכמה לגלות:)

את רוצה עוד לשיר ולרקוד

עוד לטפס לגלות  

לחוות חויות חדשות

ומי אני שאפריע לזאת

שאגביל את החופש שלך

בשם  רגליי הכואבות

העצמות החורקות

בשעת ערב זאת 

בחיוך משחרר קלות

ובשם החופש שלי 

לחויות חדשות

הרי את משוחררת בזאת:)

ילדה קטנה נכנסה לחנות עם בגדים מרופטים וחיוך מאיר על פניה.
היא הסתובבה ובחנה את הצמידים היפים, עברה בין השרשראות, מדדה עגילים ולבסוף – בחרה צמיד כחול משובץ באבנים טובות. ללא ספק היה לה טעם טוב…
ניגשה הילדה לבעל החנות ואמרה בשמחה:
״אקח את הצמיד הזה, אתה יכול לארוז לי אותו יפה למתנה?״.
הביט בה המוכר בספקנות, זה לא היה צמיד זול והילדה הקטנה לא נראתה כבעלת ממון.
״יש לך כסף לקנות את הצמיד״, שאל המוכר.
״הו בוודאי!״, ענתה הילדה ורוקנה את כיסיה על הדלפק,
״זה כל מה שיש לי ולקח לי שנה לאסוף! אבל זה שווה לי לגמרי.
הצמיד הוא עבור אמי האהובה. אתה מבין, אבא שלי מת בתאונה ואמא מגדלת אותי ואת שתי אחיותיי לבדה. היא עובדת קשה בשתי עבודות ועדיין מקדישה לנו את כל זמנה. אני רוצה כל כך לשמח אותה ביום ההולדת שלה…״

הביט בעל החנות על השולחן, בחישוב מהיר של ערך המטבעות הבין שהסכום אפילו לא מתקרב למחיר הצמיד היקר.
הוא הביט בילדה הקטנה שוב, הסתובב, שלף קופסה יוקרתית, ארז בעדינות את השרשרת בעטיפת מתנה ונתן לילדה.
״תודה שקנית חמודה, כל הכבוד לך!״
הילדה הודתה לו בחיוך ויצאה.
למחרת נכנסה האם לחנות, הניחה את השרשרת על השולחן ושאלה: ״אתה מכרת לביתי את השרשרת אתמול?״,
״כן״, אישר המוכר, ״מה קרה?״.
״אאלץ להחזיר אותה״, אמרה, ״אני יודעת כמה שילמה בתי וברור לי שהסכום לא מתקרב לערך של צמיד משובץ אבני חן אמיתיות…״.
חייך בעל החנות, הניח בחזרה את השרשרת בידה של האם ואמר:
״זה בסדר גמור גבירתי, ביתך שילמה את המחיר הגבוה ביותר שניתן לשלם, היא נתנה את כל מה שהיה לה…
לרגע המשיכה האם לעמוד זקוף ואז רעד עדין טילטל את גופה, רעד של רוך ואהבה.

כמו ילד קטן שלא זכר

מה אכל לבש והיכן ישן

הוא יזכור את החיבוק העוטף

והאהבה שהרגיש שהיה כל עולמך

היא לא תזכור את הפרטים הקטנים לרוב

היא לא תזכור את הריחות 

היא לא תזכור למה צחקה מבדיחות מטופשות

היא תזכור את הרגשות

שנתת לה לחוות

"אין חלל  רחב יותר מן הכאב,

אין יקום כיקום המדמם"

פבלו נרודה

זהו סיפור על אישה שלא היתה לה פרוטה.
מובטלת וגרושה + ילדה,
שהתקיימה מקצבת רווחה.
איש לא ידע מה יעלה בגורלה.
ולא פעם אף היא מאוד חששה,
אבל היא לרגע לא התייאשה.
כי היה דבר שאותו רק היא ידעה..
בתוך תוכה ציפתה הפתעה,
בעיניה היתה אמונה,
ובלבה היתה ידיעה.
אז היא ישבה וכתבה אגדה נהדרת,
על קוסמים ומכשפים ועל ארץ אחרת.
 אבל אז – בהוצאה לאור,
אמרו לה – שעדיף שלא תחזור.
והיא, עם האור שהיה לה בעיניים,
הלכה ישר משם להוצאה מספר שתיים.
בהוצאה מספר שתיים,
אמרו לה פעמיים,
שאולי עדיף שתחפש עבודה
כמזכירה או פקידה,
ושממש במקרה יש להם עכשיו משרה פנויה,
במיוחד בשבילה !
אבל היא, כבר הבנתם – לא מוותרת.
והולכת משם היישר להוצאה אחרת.
ואחרי ששמעה את ה"לא!", בפעם השניים-עשר,
היא סוף סוף מצאה את המו"ל המאושר –
והוא תכף ידע שיש לו ביד לא פחות מאוצר!
* * *
להוצאה השניים-עשר קוראים "בלומסברי".
למו"ל המאושר קוראים בארי קנינגהם.
לאישה שלא ויתרה קוראים ג'יי קיי רולינג.
לאגדה שהיא כתבה קוראים "הארי פוטר".

השעורים הכי טובים לחיים

הם מאד כואבים

משאירים לך צלקות

שיהוו תיזכורות

כמו תמרורים בצמתים

כשאתם מתבלבלים

את הדרך הנכונה מאירים

וכן מתבלבלים

אבל מי שעיניו בראשו

לא יאבד את דרכו

ואם דרכו לא אבדה

ליבו ישכן בבטחה

יש בה טוב ורע

יש בה אור וחשכה

יש בה אגואיסטיות ואמפטיה

יש בה מחשבות רבות משלה

לפעמים מקרב לראות פנימה

ולפעמים מרחוק רואים לתוכה

בדיבורה

במעשיה

מתחיל להבין את מבנה אישיותה

כמו הפאזל לאט נבנה

הצורה החיצונית עם הזמן משתנה

אך האישיות נשארת איתה

וכל אחד ואחת יביט לתוכו פנימה

וישלים עם האמת שלו ושלה

יחפש את ההתאמה

כדי לצעוד קדימה:)

מתעורר לחיים, מנקה רעשים.

מסיר דאגות ולחצים.

לסוף שבוע חדש נכנסים.

ואחריו מה צפון בעתיד

פתרונות לאלוקים.

בחיים אנשים נכנסים ויוצאים

מעלים רגשות חדשים

כמו דגים בנהר 

מקפצים מעל גלים

ואז צוללים

בביטחה ועם מבט קדימה

מסתער למטרות חדשות

חלקן ישנות

שבא זמנן להעשות.

הולך בדרך שמטווה לעצמך

בצורה בטוחה וישירות נכוחה

חוויות חדשות

מטרות חדשות

כשלומדים  מהעבר נמנעים מטעויות

בברכת חג שמח וסוף שבוע נהדר.