...הייתי בביקור בבאר החביב עלי, ישבתי אצל הברמן היקר שלי, פגשתי חברות, צחקנו, הכרנו כל מיני אנשים, שתיתי בכיף, הראש היה טוב, המצברוח מרומם (בשעה טובה)...
הקיצר... באיזה שלב כשכבר הייתי די שתויה והיתולית, כשהתיישב לידי איזה גברבר חביב שנדהם מיופיי ומחיוכי והתאהב בי לאט ובטוח, דפקתי שפגאט קטלני על הבאר...
(להגנתי, באמת הייתי שתויה)
הם היו מבסוטים ממני והוא אמר שזה פשוט מדהים איך אני עושה את זה בנונשלנטיות מושלמת עם חיוך גדול על הפנים.
הלילה, בדרך למשמרת בעבודה איבדתי את הרכב שלי ופשוט לא הצלחתי להזכר היכן חניתי. יצאתי למסע ארוך וזריז ברחבי השכונה עד שמצאתי אותו... על הדרך, כולי בג'ינס, טי-שירט ונעלי התעמלות, עצר לי נהג מונית וצעק לי:
"לאן את צריכה ילדה?"
חייכתי לעצמי. ילדה... חופשי ילדה, תמיד ילדה, לנצח ילדה...
בת 31 החודש, בלי עין הרע
פפפףףףף...... איך הזמן עובר.
דבר אחד בטוח, כבר נתתי לעצמי הבטחה לשנה הבאה:
מחזירה את עצמי דחוף לאימוני יוגה, חבל על כל הפוטנציאל...
יומולדת בשבילי זה יום כיפור, זה הזמן לחשבון נפש ולקביעת מהלכי השנה הבאה
(שתבוא על כולנו לטובה, אמן)
לפני 17 שנים. 12 באוקטובר 2006 בשעה 0:01
