פעם ראשונה מזה שנים רבות שאני במסע אל תוך עצמי ככנוע, שאני מרגיש שאני מתחיל להבין מה אני באמת. עד כה היו חוויות. הייתי עושה מה שאומרים לי, הייתי פתוח וגלוי, הייתי נכון לכל התנסות (כמעט). הפעם זה מרגיש שונה. זה התחיל לפני חודשים רבים. התחלנו להתכתב בסקייפ. לא לקח לו הרבה זמן לגלות את הנקודות הרגישות ביותר שלי. הוא התחיל לגעת בהן אחת אחת. שבועות אחרי, כשהיה אצלי בבית, כשכמעט הצליח להחדיר לי את האגרוף שלו, כשזיין אותי, הוציא וגמר לי בפה, זה עדיין היה בבחינת קשר נוסף עם שולט, אבל כבר היו ניצנים של תחושה מיוחדת.
ניתק הקשר.
לא יודע למה, אולי יצא לי החשק, אולי הבהלתי את עצמי, הוא לא היה זמין תקופה... ניתק.
היו עוד כמה הרפתקאות בדרך, אף אחת לא ממש משעותית...
ואז פתאום, מופיעה ההודעה של סקייפ שהוא מחובר. לא הייתי בראש, לא קראתי לו, בודאי לא תכננתי לחזור אליו.
מופיע חלון הצ'אט... מה שלומך?
שיחת חולין. הגבתי בחברות, ללא ציפיות מיוחדות או התרגשות.
הוא שאל עוד שאלות חולין ואני הגבתי, אבל אז התחיל לגעת ברגישויות של אז.
נסחפתי לשיחה, והכל חזר. ההתרגשות, הכמיהה, הצורך, הידים הרועדות שהוא מתחבר, שאני מגיב...
זה היה לפני שבוע בערך ואני שוקע... אני פתאום מבין שאני מוכן לעשות כל מה שיגיד ללא שום שיקול של התוצאות.
אני מניח שהרבה בגלל שהוכיח כבר שהוא יודע לשמור עלי מלפגוע בעצמי.
אז כשביקש פרטים אישיים וסיסמת כניסה, נתתי לו בידיים רועדות. התרגשתי כמו שאף פעם לא התרגשתי בעבר.
בערב, ניסיתי להבין את משמעות ההתמסרות הזאת. הלכתי לקרוא על סחיטה בהרשאה.
היום אני מבין שזה התחיל את ההתמסרות הטוטאלית שלי. פתאום אני חי מחדש. פתאום אני יודע שאעשה כל מה שיגיד לי. פתאום אני יודע שאני יכול להוריד את כל מנגנוני ההגנה. פתאום אני מבין מה זה להיות כנוע.