עבדתי עם הלפטופ בפארק. נהנה מהשמש הנעימה והשקט. בחורה אטרקטיבית למדי מתמקמת בסמוך אלי ומתחילה להתקין דבר מה. היא חייכה אלי. חייכתי בחזרה. נראה לי שקרצתי. לא זוכר. לא יכלתי שלא לשאול אותה לפשר מתקן הרשת שקורם עור וגידים לנגד עיני. סיפרה לי שהיא מדריכת טניס והיא ממתינה לתלמיד שלה. הציעה לי להצטרף אליה עד שהוא יגיע. מה לי ולטניס שאלתי את עצמי - אז ברור שהסכמתי להצעה.
כששיחקנו יחד גיליתי שבתור חסר מושג בתחום - אני מאד נהנה מהמשחק הזה ואני לא כזה גרוע כמו שאני אמור להיות וזה מצא חן בעיני הכשרון המולד שהמצאתי לעצמי ולא בטוח שיש לי. בזמן המשחק שאלתי לשמה. נקרא לה ענבר.
ענבר היתה בעלת מראה פראי-דומיננטי, אולי דומיננטי מדי. רוצה להמשך אליה אבל גם חושש שהיא צופנת אנרגיה מינית שאני עשוי לא להתחבר אליה, אז פשוט נהניתי מהנשיות היפה שלה שמאד מצאה חן בעיני. לא כל דבר צריך להסתיים בנסיבות שמועדפות עלי.
התלמיד הגיע ושיעור הטניס החל. חזרתי ללפטופ להמשיך בעבודתי. מדי פעם מציץ עליה, על שפת הגוף, הבעות הפנים, בוחן אותה באגביות, נהנה מהאישה שהיא. אחרי הכל היום הוא יום האישה הבינלאומי ואם לא הבינלאומי לפחות יום האישה המקומי והיא היתה אישה מקומית שלא יכלתי שלא להעריך את הנשיות שלה. לא אצור רושם כוזב של בחור עמוק מדי ואספר שבכל הרושם החיובי שהיא השאירה עלי שיקללתי גם את האגן היפה, הרגליים השריריות והארוכות ושפת הגוף הספורטיבית.
שיעור הטניס שהעבירה מסתיים והיא חוזרת להתמקם לידי להמשיך שיחה קלילה ואינטימית. מהר מאד היא זרקה איזו הצהרה לאויר: "אני בצד השני". עוצרת לראות את התגובה שלי.
זה הפתיע אותי כי אנרגיית הפלרטוט, לא הייתי כותב התאיידה, אבל התערפלה. הנושא ענין אותי אז העמקתי. סיפרה לי שהיתה סטרייטית סקרנית עד גיל 25. אז פגשה במקרה בחורה בפסטיבל ואיכשהו הקשר התהדק, התגלגל למשהו מיני, היא התאהבה בה, נכנסה איתה לזוגיות לסבית תשוקתית של מספר שנים. סיפרה שהיא חוותה משהו אחר. טוב יותר. עוצמתי יותר שגרם לה להבין מה היא צריכה. זה היה מוכר לי. לאחר שהשתיים נפרדו, לפני שנתיים, היא כבר לא יכלה לחזור להיות עם גברים, גם שניסתה לבחון. המיניות שלה מועצמת ברמה גבוהה במיוחד רק עם נשים ולכן היא מעדיפה קשרים וסקס לסביים.
לא יכלתי שלא להרהר על המבנה המשיכתי-נשי שמאפשר לנשים מסוימות לפתח משיכה אנרגטית למגדר חדש מבלי שנטיה מינית מוגדרת תנחה אותן. פשוט לאפשר לחוויה האישית שלהן להכריע למי הן נמשכות. חוויה שמושפעת ממכלול גורמים מנטליים, נטולי העדפה מגדרית, שסביר מאד שחלקם בכלל לא מיניים. תופעה שלדעתי לא מתקיימת אצל גברים. אצלנו הנטיה המינית מקודדת עמוק במוח. זה אפילו לא דו-מיניות. זה דמי-מיניות: כלומר מצב שבו המיניות נקבעת לפי איכות חוויה הכרותית ספציפית ולא העדפה מובנית. זה ריתק אותי. לא ידעתי שיש בכלל נטיה כזו עד שהתעמקתי בנושא.
בזמן השיחה גיליתי איזה ניצוץ אינטלקטואלי שקסם לי ובשילוב המראה הספורטיבי הרגשתי שאני נמשך אליה.
לפני שהלכה שאלתי אותה "אז מה דעתך להפגש בהמשך?".
היא חייכה "להפגש למה?".
הסתכלתי בעינה ואמרתי לה בחיוך זדוני קליל "למשהו" כי באמת מה שרציתי זה להיות ולחוות איתה חוויה מינית אחרת. לא לשלוט בה, לא להוביל אותה, אפילו לא לזיין, אלא לחוות חוויה אקספרמנטלית עם בחורה שמעדיפה בכלל נשים וליצוק את המיניות שלי לקונספט שהוא זר לי וליצור עבורי התנסות מינית חדשה.
"למשהו?" היא שואלת ומחייכת. "אפשר להפגש למשהו כאן..." חייכה והמשיכה ללכת לאחור כשהיא מתבוננת בי.
"בכיף" עניתי בחיוך סמי-מאוכזב. לא יצא לי להתרחב קצת כמו שרציתי.
הוספתי "שמחתי להכיר, ענבר" וחייכתי אליה.