חומרים גזורים מחוויות שלמות

יושב איתה מול חוף גורדון, זמן שקיעה.
"עצמי עיניים" אני פוקד.
היא נבוכה ולא מבינה,
אבל סומכת עלי, הילדה החצופה.
יודעת שאני שומר עליה
כשהיא חשופה
היא עוצמת עיניים בשבילי.
"פשקי את הרגליים" אני דורש.
והיא מפשקת.
מנשק אותה רק כי בא לי,
מגיע לה אחרי כל מה שהיא עושה לי.
שולח אצבע אל בין רגליה המפושקות
אל מול החוף
היא תענש אם תתנגד.
תחטוף אם תתמרד.
היא לא יודעת מי רואה.
מי בהלם מהנוף.
מי חושב שיש כאן זונה, מי טועה לחשוב שהיא נסיכה
בזמן השקיעה היא מתכנסת בעצמה,
מסתתרת מאחורי המבוכה.
ואני מתכנס בתוך האישה
בנינו אוטוטו זריחה...