אני פוקח עיניים ומרגיש מיד את נוכחותה העירומה שזורה בגופי.
אני מלטף את שיערה הרך, מריח אותו. ידי מחליקה מטה מהעורף על גבה, לאט ובעדינות, לעיתים מרפרפת ממש, מתעכב ונהנה מכל סנטימטר מקימורי גופה. תחושת המגע העדין עוברת דרך אצבעותיי ונוסקת מעלה אל מוחי, ממלאת אותו בתמהיל הורמונים נעים ורך. אני מתבונן בפניה ומחייך. מבסוט שהיא מרגישה בנוח לישון בין זרועותיי, לעצום עיניים לצידי. מבחינתי זו מחמאה מתוקה.
היא פוקחת חצי עין, מחייכת אלי חיוך עדין ועוצמת שוב מבלי לומר דבר - אמרה די ואף יותר. הקטנה תשושה מליל אמש וגופה דורש את מנוחתו.
אתמול חדרתי בעוצמה אל מעמקי הצורה של האישה היפה הזו. אני אוהב שהחדירות שלי הן עוצמתיות ומקבעות, לא מתפשרות, מפרקות מבפנים, במובן מסוים נותנות את כל מה שיש לי -אולי אפילו אעז ואומר מתמסרות. מבחינתי אשאף להגיע כל כך עמוק בתוכה עד שאפלוש לראשה ואפלח את המוח לשניים ויופק שם מופע אורקולי.
זו פשוט האנרגיה המינית הטבעית שלי.
עם זאת ובניגוד לאנרגיה הכוחנית הזו, אני לא יכול להתעלם מהעוצמות האדירות שמפיק המגע העדין ואיך שהוא מאפשר לי לספוח אותה פנימה, להתפשט בתוכי ולנגן רגשות שנשתלו שם קודם. אני מרגיש אותה היטב ובמדויק דרך המגע העמוק הזה. ואני מאמין שדרך המגע המסוים הזה היא יכולה להרגיש שאני מרגיש אותה וזה המון מבחינתה, מבחינת שנינו.
אם זיון מחפיץ ומפרק אז זה מגע שמאניש ומחבר.
זה מרגיש לי כמו צמרמורת מנטלית, כזו שעושה לנפש עור ברווז. כמו כל צמרמורת היא לא תתרחש באמצעות מגע גס - אלא דרך מגע רגיש ומכוון.
מלטף אותה עוד קצת עד שאני מרגיש שספחתי אותה מספיק אל תוכי. הגיעה העת להרגיש אותה בעוצמות החזקות ששוררות בי.
כשהיא שרועה על בטנה אני מפשק את רגליה. היא רפויה ועצומת עיניים. מאפשרת לי לעולל לה כל שאחפוץ. הגוף שלה הוא מתנה שהגישה לי כדי שאשתמש בו. אני מסייר עם האצבע על הגב התחתון, מגיע לישבנה, חופן אותו קלות ואז חותך מטה אל עמק הברכה, איפה שנחבא נווה המדבר הסמוי, אם תרצו שמות (ליד הבאר - אם אתם ממש בקטע של נקודות ציון).
היא אוחזת חזק בכרית בשתי ידיה, אולי נערכת, אולי מסמנת שהיא מוכנה. אוחז בשיערה, מקבע אותה והיא טוחבת את הראש בכרית.
אנחנו מתחילים.
