שלושת שלבי החיבור המוחלט הן חווית השליטה ממשפחת חוויות הריכוז המוחלט (hyper focus). חוויה זו דומה או זהה לחוויה שחווים צייר או אמן שממוקד ביצירה או ליטוש היצירה שלו ולא חווה דבר אחר מלבד אותה יצירה. ובענין זה אישה היא אולי קנבס ריק שמתפקידי להפוך ליצירה אישית באותה פרק זמן ספציפי שבו מתרחש סשן.
שלב 1: הכנות לחיבור
היא היתה ישובה על ברכיה כשאיבר מיני הזקור עמוק בתוך פיה ואני מתבונן עמוק אל תוך עיניה.
מוביל אותה באמצעות הוראות. נמשכתי אליה, כיבדתי אותה אבל לא אהבתי אותה.
רוצה לומר שחוויית השליטה לא מחייבת להיות חוויה רגשית כלל וכלל ולתפיסתי אין זה מחייב שהרגש יהיה מעורב (למרות שבהקשר אחר, הוא תמיד מוסיף ומעשיר - אבל זה כבר פוסט אחר: "רגש ושליטה").
שלב 2: ניסיונות החיבור
בזמן שמבטי ממוקד במבטה ומבטה ממוקד במבטי, אני עוקב אחר הבעותיה ושפת גופה, מנתח בהבזק את תגובותיה ומחליט אינסטנקטיבית כיצד להמשיך להוביל אותה, להקצין יותר, להוסיף רכיב חדש, לתת לנסיבות קיימות להמשיך להתבשל.
האנליזה וההחלטות בעקבותיהן הן לא מודעות או רציונליות. אלו תהליכים מחשבתיים ותת-הכרתיים עמוקים שמתייחסים לפעילות באזורים המהירים של המוח.
שלב 3: השלמת החיבור וחווית ההיפר פוקוס
לאחר מספר דקות ספורות של מיקוד בעיניה ומעקב אחר תגובותיה נוצר חיבור. הוא נוצר בהרף ומשתלט על כל החוויה הסובייקטיבית שלי. מבחינת מיקוד אני רואה רק אותה ואין דבר אחר שמעסיק אותי. מבחינת שליטה: יש תחושה שהיא נתנה לי את המנדט לשלוט בה ואני מוכן לקבל אותו ולהשתמש בו ואם מתאים אז גם בה.
משלב זה מתחיל סשן השליטה במלוא הדרו.
מבחינתי במצב זה אין משמעות לאקט הפיזי שנעשה במסגרת השליטה. אני מעצם היותי מחובר אליה שולט בה לחלוטין. תפיסתית אני יכול לעשות בה ככל העולה על רוחי ואני יכול גם לבחור לא לעשות בה דבר. אולי רק להתבונן בה כשהיא על ארבע, כאשר ישבנה מופנה אלי - מורם ויפה. צופה בגופה היפה ומעמיק את משיכתי אליה. מלטף את שפתיי פותה.
