אפקט פרפר התעתוע

נתקלתי בסיפור יפיפה: מסופר על אדם שחיפש כל חייו אחר האמת. הוא חיפש אותה בכל מקום: בספרים העתיקים, אצל המאסטרים הגדולים. אבל ככל שצבר יותר ידע ולמד על נקודות המבט השונות, הרגיש שהוא מתרחק מהבנת מהות האמת עצמה.
בחיפושיו אחר האמת הגיע האיש עד טיבט הרחוקה, ושם שמע על הר מרוחק שיש בו מערה ששוכנת בה האמת. היות שכבר לא היה לו מה להפסיד הוא יצא למסע אל ההר, טיפס בקושי, מצא את המערה וזכה לפגוש את האמת בכבודה ובעצמה.
והאמת הייתה אישה זקנה מאוד, חרושת קמטים, שיניה צהובות ושערה לבן ודליל. אבל היא הייתה חכמה ומדהימה ולימדה אותו הכל אודות עצמה.
כעבור שנתיים הרגיש שהגיע הזמן לחזור אל האנשים עם המידע על האמת. והיא אמרה: "אכן הגיע הזמן". לפני שפנה האיש ללכת, ניגש אל האמת ואמר: "את נתת לי כל כך הרבה, את ייעוד חיי. האם יש ולו דבר אחד שאוכל לעשות למענך?"
ענתה לו האמת: "כן, דבר אחד קטן – כשישאלו אותך כיצד האמת נראית, תאמר שהיא צעירה ויפה ושערותיה ארוכות ושחורות." ...

פתאום הבנתי עד כמה האמת המדהימה שמכרו לי הייתה זקנה. כל כך זקנה שלא נותר לה אורך חיים.
למרות האכזבה, אין על מי לכעוס, שכן מי שמכר לי אותה מעולם לא הגיע למערה. הוא בעצמו ניזון היה ממה שמכרו לו.