לפני 14 שנים. 5 ביוני 2010 בשעה 19:26
סוף שבוע פעיל מאוד עבר עלי. איש יקר, חבר טוב, אביו של בני, בעלי לשעבר, עבר דירה. עזרתי לו עם עבודות הנקיון והסידור של הבית החדש.
למרות שאני יכולה לחשוב על דברים הרבה יותר מהנים לעשות בזמני החופשי, חיכיתי לזה. חשבתי שאולי פעילות של הגוף תבוא קצת על חשבון פעילות של הראש. או במילים אחרות, ציפיתי לברוח מעצמי לתוככי העשיה.
אבל למעשה זה לא עזר בכלל. מסתבר שהסרת כתם עקשן מהרצפה לא תופס יותר מאחוז מרצף המחשבות שמציף אותי.
לפחות עם הסיפוק מהתועלת, הספקתי להגיע גם לשתי הסכמות ביני לביני:
- אמנם אין לי הרבה חברות, אבל אחת מהן מיותרת.
- עכשיו זה הזמן של הקוסם, או של אף אחד.
לגבי שאר הסכסוכים הקיימים בתוכי, אני עדיין במו"מ...נמשיך אותו מחר. וכנראה גם אחרי מחר....