עומדת בפתחה של התחלה חדשה. כל האיטיות והרצון לבחון לעומק ולהכיר ולהבין ולגלות - תכניות שלחיים אין שום כוונה לבצע.
הוא ישב שם, בכורסאת העור החומה, העיניים שלו מרוכזות במסך של הטלפון הנייד. בית קפה עמוס ורועש (הוא אמר אחר כך שאין שם אווירה של בית קפה, אבל אני לא הצלחת להבין למה הכוונה, אולי כי בכלל לא שמתי לב מה קורה מסביב) ולי נהיה שקט. שקט חזק, פנימי, שמשתיק גם את כל המסביב. לא שמתי לב לזה באותו רגע. זה נראה טבעי לגמרי. בכלל, הכל היה טבעי לגמרי.
מדברים על אמנות אינדיאנית, על צלילה ללא בלונים. העיניים שלך לא עצובות עכשיו, הוא אומר לי, והחיך שלי מתרחב עוד יותר.
ושקט. שקט פנימי שהולך איתי הביתה ועוטף אותי מאז.
אינדיאנית שקטה, מחכה לנוצה שלה, בשקט.
שששש....
......................................................................................................................
מה בסך הכל ביקשתי? להחליף תמונה בפרופיל? זה אמנם הצליח, אבל עלה במחיר מחיקת כל שאר הפרטים.
הסימבוליות משעשעת.
התחלה חדשה :)
