סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Apparatus

מילים, נוזלים, חלומות, רצונות, תשוקות
שבבי מציאות וחלקי שאיפות.
הכל מהכל, מהלב והנשמה.

אם שמתי קליפ, תעשו לעצמכם טובה ותקשיבו בזמן שאתם קוראים.

תודה שבאתם.
לפני 9 שנים. 24 בנובמבר 2014 בשעה 13:40

 

1998

היא מתיישבת על המושב שליד החלון, באמצע האוטובוס. הנסיעה ארוכה, השעה מוקדמת. מאוד מוקדמת. את הדרך לתחנה המרכזית היא עשתה ברגל, הדיסקמן שלה השמיע לה שירים כל הדרך. עכשיו היא מחליפה את הדיסק. אחיה הצעיר נתן לה לשמוע להקה חדשה, היא מכניסה את הדיסק פנימה בזהירות הנדרשת כשהאוטובוס יוצא לדרכו בדיוק בזמן, כבכל בוקר.

פליי.

הצלילים נעימים לה. פתאום היא מעקמת את הפרצוף. תוהה, בינה לבינה, מה גרם לדיסק לקפוץ. אחרי כמה שניות זה קורה שוב, היא מביטה על הדיסקמן בפליאה. זה בדרך כלל לא קורה לו.

רק אחרי הפזמון החוזר היא תבין שזה חלק מהשיר, ותהפוך למעריצה שרופה.

 

 

הם באו עד אליה

כמעט עד הבית

והפכו את הכנסייה

לחימום

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י