חור.
אגיע אל זה. בסופו של דבר.
אני מקווה. הזמן לא לטובתי. הוא הולך ומתקצר.
מתרוצצת במעגלים סביב הזנב של עצמי.
מספיקה המון, או כמעט כלום. עושה ללא הרף, לפעמים שום דבר.
לא נחה, לא נושמת.
~~~~~
על הריצפה, לרגליו. הספה לא בשבילי היום.
"את צריכה לומר לי תודה, שאני לא מכה אותך"
נדה בראשי, דמעות בעיניים.
אני רואה בעיניים שלו, בפנים שלו, בידיים שלו - כמה הוא צריך. כמה הגבול קרוב.
הוא אומר לי לסמוך עליו, שזה לא נכון עכשיו.
החור שזה פוער בקרביים שלי מכאיב עשרות מונים מכל הצלפה.
ההזדקקות ההדדית הבלתי ממומשת הזו.
אני לא אומרת לו תודה, אני כועסת. רק בבפנים שלי.
~~~~
"אני לא חושב שאנחנו במקום שאת מסתירה ממני דברים"
לא זוכרת מה אמרת אחרי המשפט הזה. יודעת שדיברת. ניסיתי להקשיב.
לא הצלחתי.
אני מסתירה. אני מסתירה.
כובשת את העיניים בריצפה, מצליחה להסתיר ממך את הבושה האיומה שכובשת אותי.
אני לא מתכוונת, אבל יש דברים שאני לא יכולה. שאם תדע, שאם מישהו ידע, שאם.... הם נשארים רק אצלי.
בינתיים.
אולי כשאפסיק, אצליח לספר. אולי כשזה יחמיר מדי, ולא תהיה ברירה.
אולי.
אני מתביישת בעצמי, במה שאני, באיך שאני, ברבדים שהם רק שלי, עם עצמי.
אני לא מראה את זה. זה מוסווה היטב בין שאר הדברים הבולטים יותר.
אני לא כזו מוצלחת, לא באמת.
זה רק נראה ככה מבחוץ.
וזה שאני יפה, זה רק עוזר להסתיר את זה יותר.
ואני לא באמת יפה, אתה יודע.
זה רק מבחוץ.
~~~~~
עוד לפני שהוא מרשה לי לשבת הוא הולך לחדר השני ומחטט בתוך משהו, משמיע רעשים מוזרים.
אני מנסה לנחש מה הוא מוציא משם.
לא מצליחה.
הוא חוזר ומניח על השולחן שפריצר אלכוהול, כפפות כחולות, רפידות אלכוהול סטריליות ושלוש מחטים.
ואז הוא שואל אם הבאתי.
אני מוציאה ומניחה על השולחן.
הוא מודד בעיניים ומשווה ובוחר מחט אחת.
אחרי שהוא מחטא גם את העור שלי, המחט ביד שלו - אני מבקשת להניח ראש על הירך שלו.
הוא נועץ את המחט. היא נכנסת מצד אחד ויוצאת מהשני.
זה כואב הרבה פחות ממה שחשבתי, ונגמר מהר מאוד. מדי.
הוא נועץ את זה בחור וסוגר מהצד השני.
חור.
זו לא צלקת, זה לא ברנדינג, אבל זה חור.
שלו.
~~~~
"אני לא הולכת לשום מקום" אני אומרת "אני אשאר, עד שתגרש אותי"
הוא מנסה לצחוק, אבל שנינו יודעים למה התכוונתי.
ככה זה.
~~~~
חור.
לא, תהום.
בור ללא תחתית.
תמיד רוצה עוד. תמיד ארצה עוד.
עוד.
מפחדת שזה מבריח. יבריח.
אותך, או בכלל.
~~~~
~~~~
יש לי מקום.
בלב שלך.
בחיים שלך.
בין הרגליים שלך.
במקום הזה, כולי שלך.
במקום הזה, כולך - שלי.
גם אם לא תאמר לי, כי זה לא מה שאנחנו או איך שאנחנו או מה שזה לא יהיה, אני יודעת.
~~~~~
חור.
לא אני.
יש לי.
מעניין
כמה זמן עוד אצליח
לשמור על זה
לעצמי
