נגמר. ככה.
פתאום.
זה מרגיש לו מרוח.
לא מבינה מה השתנה בין ה"נפגש בקרוב קרוב" של הצהריים ל"הקשר שלנו מרגיש לי מרוח" של הערב.
זה משנה?
חשבתי על זה הרבה. זה חשוב לדעת מה השתנה? מה קרה? למה?
יש לי מה ללמוד מהסיבה בגינה הוא החליט כי מאס בי?
הבנתי שלא. אלו הסיבות הסובייקטיביות שלו, וכל מה שיאמר יכאיב לי ויהיה מיותר לחלוטין. כי זו אני. אני הייתי אני, ואני הכי טובה שיש. על זה אין עוררין.
הוא אומר לי שאני באמת מיוחדת ומדהימה, ושזה לא שכלתני או הגיוני.
זה מרגיש.
לא מבינה.
מניחה לזה.
זה בסדר, לא חייבים להבין כל דבר.
עם כל הכימיה הפיזית המדהימה (בעיני, לפחות) שהיתה לנו, עם כמה שהייתי נדירה בעיניו, אפילו עם התואר "אלופת העולם במציצה" ו"את סקס מעולה" - עדיין זה מרוח.
אז מרוח.
אז די.
מה שהפתיע אותי הוא שזה לא הפיל אותי. או שנשחקתי, או שהתפתחתי, או שזה באמת לא נגע מספיק עמוק בשביל להכאיב.
אז תודה על המחמאות, ועל הזיונים הנפלאים.
תודה על שהחזרת לי את האמונה בעצמי ובחובתי שלא להתפשר.
ואם אתה לא לוקח שומדבר ברצינות, והכל קליל, כנראה שעמוק זה לא היה יכול להיות, פשוט לא קראתי את זה נכון.
אבל היה כייף 😄 וגם זה צריך לפעמים
יאללה, הלאה!
