Surfin' TLV

חייב לדווח (באופן לא שיפוטי):  הסתובבתי הבוקר של אתמול שישי , בקניון רמת אביב. הנשים מתלבשות יפה, סקסי כמו לאירוע וזה סבבה לגמרי . הגברים לעומתם אוי-ואבוי מתלבשים כמו ליצנים מסרט של פליני מהסבנטיז' , זונות של מותגים, הכל מותגים מוגזמים, צבעים שלא נדע, הצגה של חוסר טעם וקורבנות אופנה, גברים עם סנדלים ופונפונים, סקינים (שאלוהים יודע איך מפליצים איתם) חולצות זרחניות, קרעים עם קצת ג'ינס , טייצים שחורים עם ניטים וכוכבים של זהב, וגופיות עם שמות כמו פליין , בלנסיאגה, תחרות של חוסר טעם ועוורון תרבותי. כולם חלקים לגמרי , שזופים, קרחים לא מגולחים עם 2 ניידים משקפי שמש כמו משקפות צלילה,
ורובצים כמו אריות עייפים בקפה מול הכניסה ומריירים על הטריקו השקופה המזויפת מבטומי, ומקווים שאיזה פרויליין תיגש אליהם להחליף כמה מילים ואם יצא מזה זיון אצלה אז בכלל סבבה .

תמיד חשבתי שהגברים זה עם כל כך פאתטי וילדותי ,הרבה יותר מהנשים.

מבלי להכליל כמובן 

המושלמת, הכשרונית, החכמה, האינטליגנטית, הטובה, המוצלחת, המהממת, המדהימה, המוכשרת ,המנצחת, המחוברת, המקושרת, המוזמנת תמיד, שהכלוב קטן למידותיה (שקוראת את מוסף יום שישי של הארץ ובראשון את זה של הניו יורק טיימס) , המעודכנת ,הפוליטית, האקטיבית, האנינה ,הסאפיו,  מהאלפיון , שטסה רק פירסט,  שמתגאה בתואר מהאוניברסיטה של החיים . את כולה מזכירת מרפאה לא ראשית של איזה פלסטיקאי סוג ב'

ברוב המקרים את על הקופה בפוקס הופפפ

וכשממורמרים לא מנומסים 

שונא ששואלים אותי את זה ...

.תשאלו מה אוהב? מה בא לך ? מה תרצה? מה יעניין? מה הכיוון? מה ישמח? מה יגרום לאושר? (הכל גם כמובן גם בלשון נקבה)

לא מחפש אף פעם , זה בזבוז אנרגיה לחפש מה שטוב מגיע בסוף כך או כך גם אם לא תחפש אותו. 

מה שרע נחסם על ההתחלה , לאו דווקא כאן אלא בחיים בכלל.

ובכלל , הכלוב זה לא מקום לחפש....כי הכל כבר פתוח רגליים על השולחן , הכל ידוע מראש . היא מחכה לנסיך שולט עם זין גדול שקיים רק באגדות .....הוא ממתין לנשלטת טוטאלית שתזכיר לו את אמא שלו.....או את הפלוגתית שהיה מדמיין אותה ומאונן  כששמר בקור בחניון הריוסים של בה"ד 1

ובסוף זה מפגש של אינטרסים ילדותיים שפוגשים דחפים מיניים פרוידיאנים ( מין ותוקפנות....לאו דווקא בסדר הזה )

כמעט  ואין גברים אמיתיים כאן בתל אביב, א מיניים א הוריים א חרמניים א מקובלים ,מקובעים ocd, כולם כמעט ליבראליים, טבעוניים, מחשבים טיפים בטלפון, מתמוגגים מרבע תמנון קר על הבר של איפשהו, מתרגלים יוגה בשיטת "מצליח" שזה אחד שרלטן שהיה יומיים במנאלי ,חושבים  שמאלה,מתחשבים מנומסים קמצנים, חרדים לפרטיות,חרדים בכלל, מפרנסים פסיכולוגים, מודעים לעצמם, שותים עם סויה, רגישים,ממותגים , עבדים לגוף שלהם, לא ספונטניים, קוראים הארץ, מתנשאים, מקריחים, fomoim, דו מיניים, יושבי קרנות ,הולכי בטל, חובבי ג'אז לא קוהרנטי, מדברים שנה על היומיים שהיו בלונדון בטיסת עדר איזיג'ט שנחתה בלוטון, עומדים שעה בתור "למקום החדש" שונאים פריפריאליים שמלכלכים להם את הסנטר , חולמים על כוך עם שירותים נפרדים בנווה צדק , גרים עם עוד מלא שותפים בדירה של סבתא פולניה של מישהו, נוסעים על אופניים בנתיב תחבורה ציבורית , או קורקינט, לא יצביעו לביבי בחיים אבל מקוים שבנגביר יצליח , חושבים שתל אביב היא מרכז היקום בדגש על רוטשילד, וחיים על הכסף של אבא ואמא שחיים על הכסף מהרנטה של סבתא הניצולה , נכון גם לנשים כאלה ואחרות 

אני טועה ?

בימי החורף של שנה מסויימת בניינטיז הייתי פעיל במיוחד באיזה דירת זיונים ברחוב רייך בתל אביב , זה יוצא ליד כיכר מסריק (ותמיד הצחיק אותי לעבור ליד הבניין ברחוב רייך מספר 3 ....)

ככה כמעט כל שבת חורפית בסביבות 1600 הייתי מגיע לקפה "תוצרת הארץ" , מתבונן בברווז המוזהב ובקלפטר שהיה יושב שם כבר אז תשוש עצוב מעשן ,בודד לבדו , שלום שלום מה שלומך וכאלה ....אף פעם לא חייך , אולי בדל של חיוך כזה לעיתים.

אותו סיפור היה גם עם גאון אחר שמוליק קראוס אבל זה בפעם אחרת....

לא הבנתי איך זה שאני יושב ליד הנדריקס ליד קלפטון ליד גילמור הישראלים מנסה לצחוק איתו (להציע לו שאכטה....תמיד סרב) לפטפט לעודד וזה לא מצליח לי , ותמיד זה ביום סגריר כשכולם בבתים ועצוב להיות לבד בחוץ בלי חברים מוצף במחשבות כאלה ואחרות , ראבאק איך זה קורה .....

ואז הייתי עולה לאורגיה בדסמית מסוממת ופרועה במיוחד בדירה של יודית , בלי גבולות הכי מהולכלהולית ומלאנכולית שיש עם המוני ישראל בכל חדר ובג'קוזי שעל הגג

לא הצעתי לקלפטר לעלות מעולם ,  מי יודע אולי זה היה משמח אותו 

בסוף האייטיז בואכה תחילת הניינטיז התפרעתי במיוחד עד אור הבוקר , כמעט כל יום . ברחוב אילת פינת אליפלט אזור מסריח של נגריות ובתי מלאכה קטנים ומגורזים היה מועדון בשם זמן אמיתי , מרתף גדול של מוזיקה אקלקטית (רק מזכיר שטרם הומצא האסיד ההאוס הטכנו האלקטרו האר אנ בי הדיפים והיו אלה ימי תחילת הטרנס).

כל יום השתכרתי בלעתי הסנפתי שאפתי ומה לא, הדיג'י שם במועדון  היה מטריף גאון אמיתי ששמו נתן ארבל (שם בדוי)  , תמיד בטריקו לבנה שיער קצוץ ליווייס משופשפים ונעלי דר' מרטנס שחורות מט חצאיות , הייתי מאוהב בו.

תמיד מחייך חיוך ביישני , נעים סימפטי ומכבד ואם יורשה לי חתיך הורס , נונשאלנטי כזה פצצה של שרמנטיליות .

התחברנו בילינו שתינו רקדנו (הוא לא עשה סמים כמוני) , היו שבועיים שהתגורר אצלי אז בדירה הגג שלי בזלטופולסקי , שבועיים של מוזיקה מטריפה , ואז שכר דירה בפלורנטין.

אני עפתי לניו יורק והתגעגעתי אליו , המוזיקה האלקטרונית פרחה והוא לא עשה את השיפט אליה ,כבר לא היה הדיגיי הנערץ והאהוב זה שנעטף באהבת הקהל מדי יום. ככה יצא שהוא הפסיק לנגן להמונים והוחלף באחרים צעירים ומעודכנים ממנו, הוא כבר לא היה המלך של תל אביב.

חזרתי ארצה לביקור ודבר ראשון הלכתי לפלאפל של סעדיה בקינג ג'ורג' ליד גן מאיר  ואז פתאום ניגש אלי גבר כחוש, חיוור  עיניו כבויות אבל החיוך שלו מהפנט כמו פעם , הוא היה מלווה בחבר שנראה ששומר עליו ודואג לו. חיבקתי אותו חזק, הייתי צעיר וטיפש , לא הבנתי מה עובר עליו ,לא קלטתי את תזמורת הדיכאון שמנגנת לו , לא הבנתי לא ראיתי לא שמתי לב . אמרתי לו שאני חוזר עוד חצי שנה שנה ואז פותחים יחד מועדון אנדרגראונד קטן. דאנס בר על בן יהודה משהו איכותי ושהוא הולך לנגן שם מדי ערב , העיניים שלו נדלקו וזיהיתי דמעה בזווית העין .

חזרתי ל NYC ושכחתי ממנו, לא זוכר מתי שמעתי מחברים שהוא שפך על עצמו בנזין בחוף בת-ים ושרף את עצמו, מת .

נשבר לי הלב כעסתי על עצמי ....עד היום , 

תודה על המוזיקה הנפלאה 

על הרגעים שלא ישכחו 

על הלילות ההזויים של מעוף יוצא דופן

Gracias A la VIDA

1. את האמת ניתן לגלות 
2. אני כאן רק כדי : לקרוא , לכתוב, לדבר, לחלום, לפאר לקלס ולהלל
3. דוקטור כוס , פרופסור זין, בנאדם תחת
4. התחלתי לחיות , נולדתי מחדש
5. פחות מ 187 , אל תנסו
6. לא אירופאיים כנ"ל
7. פחות מ- 24 ס"מ. כנ"ל
8. בחיים אני מנהל סמכותי וקשוח 
9. כותב / ת את החיים שלי 
10. דדי דודי דאדי דאד
11. פלוגר
12. ילדה טובה תפתחי תתחת 
13. מקושרת,  מקולרת, משויכת 
14. אכזר אבל עדין 
15. חינוך אנגלי מיטיב 
16. את שלי רק שלי ומתחייבת לי (אני לא מתחייב לך על כלוםםםם)
17. בא לי שתעשה גולגול מהגרביים שלך אחרי שבוע מילואים ותתקע לי אותו בפה או בתחת 
18. עולם ישן עד היסוד נחריבה !
19. ספיוסקסואלית , ספיוסקסואל
20. התכונה הכי סקסית היא כנות 
21. האבר הכי מחרמן הוא המוח 
22. אני לסבית ומחפשת זין להיום או מחר
23. אני שמנמונת ואם אתה לא אוהב מלאות אז אל תפנה 
24. לא מחפשת להכיר , תפנו אלי רק אם יש לכם הצעה מעניינת 
25. יש לי הרמון בחריש
26. סוגד לאלוהימה 

* נכתב כשירות לציבור ללא שום הבעת דעה או שיפוטיות 

זה היה בתור של הקוסם ברחוב קינג גורג, היא לבשה בגדים של מזכירה,  אבל לא סתם מזכירה, מזכירה דומיננטית שולטת על טיגריסית סיבירית.

מאלה של ה- 32 שקל לשעה שלמה פלאס נסיעות, ואז זה היכה בי שכאן בחממת הכלוב היא אשכרה המלכה אליזבת' השולטת הקובעת ובתור לסביח היא מרגלית מהקבלה שבקשה שישימו לה אקסטרה עמבה.

אחר כך צעדתי לכיכר דיזנגוף והסנפתי את הריח של הגשם הראשון, זה שמנקה את האוויר וכמעט גורם לנו להחליק. ובכיכר ראיתי מרחוק מכרה מהכלוב, זאת שאוסרת לפנות אליה אם אתה נמוך מ-185, שלא גר במרכז תל אביב (גם רמת גן לא טוב לה ), שמתכתבת רק כשבא לה ולעולם לא שולחת תמונה (משהו בטחוני), שאוהבת שמפרגנים לה "תחליט אתה באיזה דרך" ,מחפשת זוגיות בדסמית ויש לה בלוג של בקורת רזורטים שכף רגלה בחיים לא תדרוך בהם.

היא בדיוק ממתינה לתורה לראות דירת 4 שותפים, קומת קרקע לא  מרוהטת, בלי סלון מתיווך, בינתיים שותה הפוך פושר בלי קצף על סויה של חלב שקדים ומתבוננת במזרקה של אגם.

בשיווק הכלל הראשון הוא תמיד "כן בשמחה" ורק אחרכך מקיימים תהליך קבה"ח לפי ספקטרום משקעי העבר שלנו, טראומות שונות, מחשבות לגבי העתיד ותקווה חדשה .