כשהחושך מאיר לנו את הלילה.

העלות תועלת כל כך נמוכה...

שאני יכול לספור על האצבעות שלי כמה פעמים נפגשתי מהכלוב...

... וישארו לי כמה אצבעות פנויות.

וכשאני שואל את עצמי אז למה אני בכלוב בכלל...

אני יודע את האמת.

הכלוב זה לא מקום למצוא בו זיונים. זאת לא הדרך למדוד אותי כאן.

גם אין כאן הרבה שמדברים את השפה שלי. גם זאת לא הדרך לאמוד אותי כאן.

והאמת שלפעמים העצב כאן מזיק לי. (זאת כן דרך שאני מודד את עצמי, לא להזיק אף פעם)

השריטות שאחרים עשו כאן בנשמות בודדות ופגועות כואבות לי. (ואומד את עצמי )

ולא פעם שקלתי לעזוב.

ובכל זאת אני כאן, בגרסה מאוד חשופה שלי. 

לא באמת רוצה כלום.

כותב את עצמי נקי.